לכבוד הרב ד"ר מרדכי הלפרין שלום וברכה השתתפתי בקורס הסמכה של מכון שלזינגר קביעת רגע המוות. ברצוני לשבח את רמת הקורס וע"ז תודתנו. שאלתי: (סיפור שהיה) אשם שמת מוות לבבי ואישתו הסכימה להוצאת קרנית. המשפחה שמעה לאחר מעשה ומאוד התנגדה והביאה סימוכים ילקוט יוסף הלכות אבילות ששם כתב שכל ההיתר להוצאת קרנית היא רק כשהנפטר נתן הסכמה מחיים. לא שמעתי טענה כזאת בכל מהלך הקורס. האם אדם אחראי על גופו לאחר המוות? האם יש פוסקים שסוברים כך? דרך אגב הרב יצחק מציין במקורות תשובת אביו שנחלק עם הגרב"צ אבא שאול שדעתו לאסור ודעת הגר"ע שליט"א להתיר ושם לא מוזכר כלל עניין נתינת הסכמת הנפטר מחיים.
ביום הכיפורים הקרוב בעזרת השם אתחיל את השבוע ה38 להריוני הראשון (חודש תשיעי) רציתי לדעת האם יש הקלות בצום ובמידה וכן- מהן? כיצד עלי לנהוג
אני מתחילה לעבוד כאחות בבי"ח, הובהר לי שיש הרבה דתיות במחלקה לכן אעבוד שבתות ולאו דוקא במשמרת שבת שנגמרת במוצ"ש אלא יותר בערבי שישי שמסתימים
אני לוקחת תרופה בשם פלקוויל פעמיים ביום בוקר וערב, אחרי אוכל (יש לי טרומבוציטופניה ואפלא). מה עלי לעשות בצום? תודה.
