אני צריכה ללדת בראש-השנה. השנה החג יוצא 3 ימים…כולל שבת. במידה ואכן אלד בחג, התעוררו מספר שאלות: מה דין מלווה -בעלי- שבא איתי ללידה? האם מותר לו לחזור בחג הביתה, לאחר הלידה? [- אם לא, איך ינהג לגבי תפילות, שופר וכו`…?] מה עושים עם התיק האישי שלי שמכיל חפצי מוקצה? איך אני יוצאת ידי חובת שופר או תפילות? האם מותר לי לבקש מאמי שתסע במיוחד בחג ע"מ להיות איתי בלידה? תודה רבה!
1. ליולדת מותר לנסוע לבית החולים בשבת ובחג.
2. מותר לבעל או לאחר להתלוות אליה אם רצונה בכך או אם ניתן להניח שהדבר יסייע לה בבית החולים.
3. לבעל או למלווה מותר לחזור לביתו או ברגל או ע"י נהג גוי.
4. אם מסיבות שונות הבעל נשאר בבית החולים –
א. אין שום איסור להתפלל את תפילות ראש השנה ביחידות, החובה להתפלל בציבור (גם בר"ה) היא משום החובה שלא לפרוש מן הציבור (כך מבאר זאת החזון אי"ש במפורש), וכאשר יש הצדקה לפרישה זו אין בכך כל איסור.
ב. לגבי חובת תקיעות דמעומד – אלה תקיעות שרק הציבור המתפלל חייב בהם ולא המתפלל ביחיד.
ג. לגבי 30 קולות החובה של תקיעות שופר, ניתן לשומעם ברוב בתי החולים בארץ.
אם הבעל מסוגל לתקוע בעצמו ובקי בדבר – יוכל גם להביא שופר עמו ולתקוע במקום המותר בשטח בית החולים
5. לגבי האם, מותר לה להצטרף אליך בנסיעה לבית החולים אם הדבר נראה לך כנחוץ. לגבי נסיעה מיוחדת שלה – יש לשאול שאלת חכם, כשהנשאל הוא רב פוסק מובהק המכיר אתכם אישית.
שלום. כסטודנט הבודק את הנושא, וכאדם המתמודד באופן אישי עם שאלות פוריות והלכה, אשמח לשמוע האם יש לכם איזושהי הערכה מה אחוז הנשים שנאלצות למצוא
שלום וברכה! הדימום החודשי שלי מאד ארוך, ז"א דימום של 4-5 ימים ואח"כ עוד 5-7ימים של כתמים. ברצוני לשאול איזה פתרונות קיימים כדי לקצר את
שלום הרבראיתי באתר מכון שלזינגר שמותר להימנע מחיבור למכונת הנשמה אם מתקיימים שלשה תנאים: א. תוחלת חיים קצרה (פחות מששה חודשים)ב. צפי לחיים מלאי סבל