מחשבת ההלכה בקביעת רגע המוות ותרומת איברים
שלום רב! אני סטודנטית לתואר שני בפילוסופיה יהודית ולתואר ראשון במשפטים. במסגרת עבודת התיזה שלי ברצוני לבחון את הפילוסופיה של ההלכה בנושא המוות המוחי. קראתי
אבי אדם בן 79 והוא זקוק לטיפול סיעוד חלקי הוי אומר החלפת טיטול, ורחיצתו וכדו' שאלתי היא האם אפשר להביא לו עובדת פיליפינית כדי שתטפל בו ותשגיח עליו במשך 24 שעות יש לציין שגם אימי מבוגרת וקשה לה לטפל בו לבד
השאלה מתחלקת לג' נידונים.
א. יחוד.
ב. שימוש באשה.
ג. נגיעה.
א. לגבי יחוד- צריך להקפיד שכל זמן שהעובדת נמצאת בבית עם האב, שהאם תשהה בבית, שלא יווצר מצב של יחוד האב עם העובדת.
ב. לגבי שמוש באשה- השו"ע פוסק בסי' כ"א סעיף ה' שאסור להשתמש באשה אבל דווקא בדברים של חיבה כגון הרחצת פניו ידיו ורגליו, אבל דבר שהוא דרך שירות ושימוש פוסק הרמ"א שמותר ולכן כתב שמותר לרחוץ מכותית ושפחה. רק כתבו הפוסקים שבזמן שמשרתת אותו ששתקפיד להיות מכוסה בכל גופה.
ובנידו"ד מותר לשרתו ולשמשו ובתנאי שמכוסה בכל גופה.
ג. לגבי נגיעה- יעוין בשו"ע יו"ד סי' קצ"ה סעיף ט"ז שפסק אשה חולה והיא נידה [וה"ה איש חולה] אסור לבעלה ליגע בה כדי לשמשנו. וברמ"א פסק דאם אין מי שישמשנו מותר בכל.
ולפי"ז בנידו"ד בודאי שמותר לה לרחוץ ולעשות לו כל מה שצריך ואפי' שהיא נוגעת בו כי אדם חולה התירו לו נגיעה שאינה של חיבה אלא דרך שירות ושימוש.
ובפרט שכאן יש יותר מקום להקל משום שהעובדת היא אינה בת ברית ואין לנו למונעה מלשרת אנשים.
שלום רב! אני סטודנטית לתואר שני בפילוסופיה יהודית ולתואר ראשון במשפטים. במסגרת עבודת התיזה שלי ברצוני לבחון את הפילוסופיה של ההלכה בנושא המוות המוחי. קראתי
שלום אני וחברתי סטודנטיות הלומדות בחמדת הדרום. רציתי לשאול האם יש לך מאמרים או תשובה מוסמכת עם מקור. השאלה שלנו היא: האם המדע עוזר להלכה