שלום,
אני רופא מתמחה בגינקולוגיה.
אני נתקל בקונפליקט בין מחוייבותי ההלכתית/מצפונית לעומת מחוייבותי המקצועית כאשר מגיעות אליי לביה"ח נשים אשר מגלות הריון לא רצוי ומעוניינות לבצע הפסקת הריון, וכמו מקרים בהם אני צריך לסייע להכין נשים להפסקות הריון (קבלה לאשפוז, החתמה על הסכמה וכדו').
מה מותר ומה אסור?
תודה,
ג
רופא הנמנע מהשתתפות בתהליך הפלה כשהדבר מנוגד למצפונו או שיקול דעתו הרפואי, מוגן גם מבחינה חוקית בסעיף מיוחד (סעיף 318) של חוק העונשין, תשל"ז – 1977, שסעיפים 312-321 דנים בהיקפו של איסור הפסקת הריון בישראל:
318. הסתייגות מטעמי מצפון או שיקול דעת רפואי [תיקון: תשל"ח]
אין במתן אישור לפי סימן זה כדי לחייב רופא נשים להפסיק הריונ ה של אשה אם הדבר הוא בניגוד למצפונו או לשיקול דעתו הרפואי.
אתה רשאי לבצע בדיקות רפואיות כלליות כמו אנמנזה ובדיקה פיזיקלית לפני התהליך, כאשר בבדיקה עליך להיות רגיש ולשים לב אם האשה הנבדקת על ידך באמת חפצה בהפלה או שהיא פנתה לבצע הפלה בגלל לחצים שונים.
בחלק מהמקרים, מילוי חובה חוקית, מוסרית והלכתית זו יכול להביא למימוש רצונה האמיתי של האשה ולמנוע את הפעולה האסורה כאן גם לפי ההלכה וגם לפי החוק, וכבר היו דברים מעולם.
שכחתי לעשות בדיקת הפסק טהרה ונזכרתי רק בצאת השבת. אבל הייתי עם טמפון במהלך השבת. כאשר הוצאתי אותו הוא היה נקי מלבד כתם חום המעיד
אני בת 46, ונמנית על הציבור החרדי-לאומי. אני אם לחמישה ילדים בחמישה ניתוחים קיסריים. (האחרון שבהם לפני 11.5 שנים) בשנים האחרונות קיימות אצלי מספר בעיות:
אני מתנדב במד"א. מאוד מטריד אותי השאלה: האם מותר לתרגל על בנות/ שבנות יתרגלנו על בנים כשאין כ"כ אפשרות לתרגל רק על בנים/ בנות? אני
