שלום,
אני רופא מתמחה בגינקולוגיה.
אני נתקל בקונפליקט בין מחוייבותי ההלכתית/מצפונית לעומת מחוייבותי המקצועית כאשר מגיעות אליי לביה"ח נשים אשר מגלות הריון לא רצוי ומעוניינות לבצע הפסקת הריון, וכמו מקרים בהם אני צריך לסייע להכין נשים להפסקות הריון (קבלה לאשפוז, החתמה על הסכמה וכדו').
מה מותר ומה אסור?
תודה,
ג
רופא הנמנע מהשתתפות בתהליך הפלה כשהדבר מנוגד למצפונו או שיקול דעתו הרפואי, מוגן גם מבחינה חוקית בסעיף מיוחד (סעיף 318) של חוק העונשין, תשל"ז – 1977, שסעיפים 312-321 דנים בהיקפו של איסור הפסקת הריון בישראל:
318. הסתייגות מטעמי מצפון או שיקול דעת רפואי [תיקון: תשל"ח]
אין במתן אישור לפי סימן זה כדי לחייב רופא נשים להפסיק הריונ ה של אשה אם הדבר הוא בניגוד למצפונו או לשיקול דעתו הרפואי.
אתה רשאי לבצע בדיקות רפואיות כלליות כמו אנמנזה ובדיקה פיזיקלית לפני התהליך, כאשר בבדיקה עליך להיות רגיש ולשים לב אם האשה הנבדקת על ידך באמת חפצה בהפלה או שהיא פנתה לבצע הפלה בגלל לחצים שונים.
בחלק מהמקרים, מילוי חובה חוקית, מוסרית והלכתית זו יכול להביא למימוש רצונה האמיתי של האשה ולמנוע את הפעולה האסורה כאן גם לפי ההלכה וגם לפי החוק, וכבר היו דברים מעולם.
שלום כבוד הרב,הנני אשה נשואה בת 36, אמא ל-4 בנות. לפני שנה נולדו לי תאומות אחרי תקופת הריון קשה ושמירה לאורך כל תקופת ההריון.לאורך כל
שלום רב, הסיבה ההגיונית היחידה שמצאתי לאיסור הוצאת זרע לבטלה היא השחתת הזרע, היינו – גרימה לכך שזרע שיכל להיות עובר וכך – אדם –
בס"ד שלום לרב לפני כשבועיים וחצי הפסקתי להשתמש בגלולות "סרזט" לאחר נטילתן במשך חצי שנה ועדיין לא קיבלתי וסת. השאלה איך קובעים האם ומתי לפרוש
