הפריה מלאכותית בהוראת רופא (שחלות פוליציסטיות)

תשובת הרב שקאני:
מותר לעשות בדיקת זרע לצורך אבחנה ושיפור הזרע ובכך להגדיל את הסיכוי להריון, או לצורך הזרעה. אמנם באופן שמתכוונים להשתמש בזרע לצורך הזרעה מלאכותית או הפריה חוץ-גופית, צריך להשגיח מאוד שלא יוחלף זרע הבעל בזרע של איש אחר, ומה טוב שיהיה הדבר על ידי שני רופאים דתיים בהשגחה מלאה משעת הוצאת הזרע עד הכנסתו לתוך הרחם[1]. כמו כן ניתן להשיג השגחה מקצועית (במחיר עלות) במכון פוע"ה, טל' 02-651-50-50

מקורות:
[1] הוצאת זרע לבטלה והשחתתו הוא עוון חמור מאוד כמובא בנדה (יג.). וגם בזוה"ק (פר' ויחי) הפליג בחומרת עבירה זו, שחמור עוון הוצאת זרע לבטלה יותר מכל שאר עבירות שבתורה ואין עבירה שאין לה תשובה מלבד עבירה חמורה זו. ויעו"ע בב"י (אה"ע) סי' כג. ובב"י (שם) בסי' כה כתב שדבר קשה הוא להתיר להכשיל בהוצאת זרע לבטלה אפי' באקראי ושומר נפשו ירחק מזה. ע"ש ובמ"ש בבדק הבית שם. וכ"פ השו"ע (אה"ע סי' כג ס"א-ב) אסור להוציא שכבת זרע לבטלה ועון זה חמור מכל עבירות שבתורה. לפיכך לא יהיה אדם דש מבפנים וזורה מבחוץ. ואלו שמנאפים ביד ומוציאים שכבת זרע, לא די להם שאיסור גדול הוא, אלא שהעושה זה בנידוי הוא יושב ועליהם נאמר, ידיכם דמים מלאו (ישעיה א, טו) וכאלו הרג הנפש. עכ"ל הקדוש. ואמנם הבית שמואל (שם סק"א) כתב דמ"ש השו"ע שעוון זה חמור מכל העבירות שבתורה הוא לאו דוקא, שהרי החלקת מחוקק כתב בשם ספר החסידים () שאם מתירא שיבוא להיכשל באשת איש או בנדה טוב לו להוציא זרע לבטלה ורק יתענה מ' יום בימי הקיץ או ישב בקור בימי החורף. וגם בשו"ת בית יעקב (סי' קכב) כתב דמה שנזכר בזוה"ק שהמוציא שכבת זרע לבטלה אין לו תשובה, אינו רוצה לומר שאינו מועיל כלל, שהרי קיי"ל שאין לך דבר העומד בפני התשובה אלא ר"ל שתשובתו קשה. ויעו"ע להגאון היעב"ץ בספרו מטפחת ספרים (ח"א עמ' צד) ובשו"ת היעב"ץ (ח"א סי' מג) ובשו"ת צי"א חט סי' נא פ"ב. אך בספר פתח עינים (נדה דף יד) למרן החיד"א פי' דברי ספה"ח באופן שיתיישבו עם דברי מרן השו"ע. וכמו"כ כתב בספר חיים ושלום ח"ב (סי' חי). ע"ש. וע"ע בשו"ת היכל יצחק (אה"ע ח"ב סי' טז, א).

אלא שבנ"ד שהמטרה של הוצאת הזרע הינה לצורך פריה ורביה יש להתיר כדמוכח מדברי הגמ' (יבמות עו.) אר יהודה אמר שמואל ניקב ונסתם כל שאילו נקרי ונתקרע פסול ואי לאו כשר. שלח ליה רבה בריה דרבה לר' יוסף היכי עבדינן א"ל מייתינן נהמא חמימא דשערי ומניחנן ליה אפוקרי ומקרי וחזיה ליה. ולאביי מעבירין קמיה בגדי צבעונין כדי שיהרהר באשה ונקרי. ומפורש יוצא שכיון שהוא לצורך לישא אשה מותר לעשות מעשה שיגרום לו להוציא זרע. וכ"כ האג"מ (ח"א מאה"ע סי' ע) ללמוד מכאן לנ"ד ובאמת שבנ"ד יש להקל טפי כיון שעתה אינו מוליד ועושה כן כדי לידע איך לרפאתו שיוליד וא"כ הוי לצורך ולא לבטלה. וכן העלה להלכה בשו"ת אחיעזר ח"ג (סי' כד). וכ"כ בשו"ת צי"א (ח"ט סי' נא פ"א). ונכון שיש בדין זה חולקים וכמ"ש המהרש"ם ח"ג (סי' רסח) ובשו"ת מנחת פיתים (אה"ע סי' כה) מ"מ בנ"ד נראה שגם הם יסכימו להתיר כיון שברור לנו שאין הבעיה מצדה ורק הספק שנשאר הוא מצדו. וכ"כ בשו"ת שבט סופר (אה"ע סי' א) והביאו הגאון בעל הצי"א שם. וכ"כ להתיר בנ"ד בשו"ת משפטי עוזיאל וע"ע בשו"ת יבי"א (ח"ב אה"ע סי' ב ובח"ח אה"ע סי' כא). ובפרט שלצורך רפואה דעת כמה מהאחרונים להתיר וכמ"ש הפני יהושע (אה"ע סי' מד) שמותר לאדם להוציא זרעו לצורך רפואתו. וכן משמע בשו"ת בית שערים (סי' נ) וע"ע בשו"ת צי"א (שם) וכ"כ בשו"ת שבט הלוי ח"ג (סי' קעח אות ד). וע"ע בשו"ת נחפה בכסף (ח"ב סי' ג) ובשו"ת תורה לשמה (סי' תפא).

ואמנם הדרך המובחרת להתיר באופן כזה לשמש עם אשתו להיות דש מבפנים ואח"כ יהיה זורה קצת מבחוץ לתוך כלי כדי שיהיה מן המוכן וכמ"ש בשו"ת זקן אהרון ואלקין ח"ב (סי' צז) והסכימו לזה גם בשו"ת מנחת יצחק ח"ג (סי' קח) ובשו"ת חלקת יעקב (אה"ע סי' סג). ואם אין אפשרות לעשות כן מאיזו סיבה אפשר להתיר הוצאת הזרע לצורך בדיקה ע"י שוק חשמלי. וכ"כ בשו"ת מעין אומר (ח"ח עמ' ע"ד). וע"ע בשו"ת צי"א (ח"ט סימן נא פ"א אות יז).

ואף אמנם שכתב בשו"ת מנחת יצחק שם שיש להמתין מלעשות את הבדיקות הללו עד עשר שנים והאג"מ בח"ב (אה"ע סי' טז) כתב להמתין חמש שנים והחזו"א (נשים סי' לו אות ג) הקיל ביותר להתיר גם שלא עברו ב' שנים מ"מ כבר כתב הציץ אליעזר (שם פ"א בסופו) שא"א לקבוע זמן וגבול כמה שישהה הבעל עד שיותר לו לעשות בדיקה משלו. אלא הכל תלוי לפי המסיבות והמצב. ושוב ראיתי שכ"כ בשו"ת שבהל ח"ח (סי' רנא אות י) שכיום שנתן לאבחן את עקרותו החלקית של הבעל בשלב מוקדם הגם שטעם המחמירים שלא לעשות זה רק לאחר עבור עשר שנים דברי טעם הם מ"מ אם נתברר למעלה מכל ספק דבדרך הטבעי אין כבר שום תקוה בודאי מותר לעסוק בזה גם קודם עשר שנים. ולפי האמור נראה לי לומר שאף שבשו"ת יבי"א שם כתב להמתין לכתחלה עשר שנים מ"מ בנ"ד גם הוא יודה להקל ושו"ר לשו"ת מעין אומר ח"ח (עמ' פט) שפסק הגר"ע יוסף שליט"א בדין כיו"ב להקל אף בפחות מעשר שנים יעו"ש. וה' יתברך ישלח לכל חולי עמו ישראל רפואה שלימה וזרע של בר קיימא והיה שלום.