אני כבת 35 ועדין רווקה. אני חוששת שאם אמתין יותר מידי זמן, אפספס את האפשרות שלי ללדת. רציתי לדעת אם יש מניעה שאלד לבד באמצעות הפרייה מלאכותית? האם ישנם דברים שעלי להקפיד בולשים לב בכדי שהדבר יעשה על פי ההלכה? אבקש מאד שתענו לי על שאלתי בכבוד רב
מדובר בשאלה חשובה וקשה ביותר.
מצד אחד הכמיהה לאימהות, אחת הכמיהות העזות ביותר בחיי אם, ומצד שני הסיכון לפריצת המסגרת המשפחתית, שהיא, לכל הדעות, המסגרת המועדפת על ידי ההלכה.
משום כך לא ניתן לענות לשאלה זו באופן כללי.
דיון הלכתי בשאלתך יפורסם בעז"ה בחוברת אסיא עז-עח שאמורה לצאת לאור בחודשים הקרובים.
אך מי שחשובה לו השאלה באופן מעשי, מן הראוי שיפנה באופן אישי לרב פוסק מובהק.
הערה:
חשוב לדעת שלכל הדעות אסור להשתמש בתרומת זרע אנונימית, מאחר ועל פי ההלכה אסוא לייצר צאצא שיש לו אב ולא ידוע מיהו אותו אב, גזירה שמא ישא את אחותו מאביו.
ברצוני להפנות את השאלה הבאה לרב הלפרין, אני כעת לאחר הריון אקטופי, בעקבותיו עברתי לפרוסקופיה והוצאת חצוצרה. הורו לי למנוע הריון לשלושה חודשים ובכל מקרה
בס"ד הבנות שלנו (12.5 ו 10.5) אמורות להתחיל טיפול בהורמוני גדילה בעקבות קומתן הנמוכה מאד יחסית לבנות גילן. גם אשתי נמוכה מאד(1.37) וכך אביה וסבתה.
שלום רב! אני בן 27, גובה 178 ומשקל 53. הייתה לי ירידה מתונה במשקל במשך כמה שנים, בבדיקות מקיפות לא נמצא כרגע סיבה ברורה לכך.
