נגישות
שלום רב ! לפני 4 שנים חליתי באנורקסיה (הפרעות אכילה) ואז חזרתי בתשובה ובתהליך החזרה בתשובה עברתי גם מקום מגורים ומאז הפסקתי מן הטיפולים, מאז האנורקסיה הפכה לבולימיה ואני ממש אוכלת בלי הפסקה,בכלל לא כמו בן אדם נורמלי, האם הבולמוסי האכילה שיש לי הם בגדר תאוות אכילה ויש לי על כך עוון? או שזה בגדר מחלה? זה מאוד מדאיג אותי, כי כמה שניסיתי להתגבר נפלתי,ואני ממש מיואשת, הבעיה שעכשיו חזרתי שוב לטיפולים והאנשים שמטפלים בעניין הם אנשים שלא שומרי תורה ומצוות ובעלי השקפה שונה ואני חוששת שהם ישפיעו עלי. אבל האם באמת מתי שיש לי התקפי זלילה (מחילה מכבודכם) ואני ממש אוכלת כמו בהמה ואפילו לעיתים גם אוכל שלכאורה מאוס אצל בני האדם, האם זה תאוות אכילה ויש לי עוון? כי לפעמים שיש לי התקפים אני גם שוכחת לברך לפעמים ברכה ראשונה או אחרונה, ואני כבר רוצה לצאת מזה כי אני רוצה לעבוד את השם וזה מאוד קשה לי המאבקים האלה עם האוכל,אני רוצה להיות כמו כולם ולא לחשוב כל הזמן על אוכל. אם באמת תוכלו לתת לי עצה תודה וסליחה על הטירחה!
מצבך הוא דוגמא למצב של מחלה, ולא מדובר כאן על שום חטא.
אם כי גם את חייבת להשקיע את המאמץ הנדרש, בכל זאת את חייבת לעבור טיפול מקצועי של רופא פסיכאטר.
יש היום טיפולים יעיליים לבעייתך, ואם תפני למטפל מתאים כאמור למעלה, סיכוייך טובים לשפר מאוד את איכות חייך.
שלום לכבוד הרב ביום כיפור בתי תהיה בת 7 שבועות. היא ניזונה מהנקה בלבד ומסרבת בכל תוקף לאכול מבקבוק. אני חוששת מאוד מהצום מ2 סיבות:
לכבוד הרב ד"ר מרדכי הלפרין,שלום רב, במשפחתי יש רקע היסטורי של סרטן השד/השחלות(אחותי חלתה בגיל 31 בסרטן השד),בבדיקות גנטיות נתברר כי חלק ניכר מבנות משפחתי נשאיות
ב"ה שלום הרב הלפרין. ראיתי שכתבת בעבר שאתה אומר לזוגות בהקשר של דחיית הריון שיש תופעה של בלות מוקדמת.רציתי לשאול, לקראת שיחה עם זוג (עם