בס"ד 23.8.17
לכבוד
הרב ד"ר מרדכי הלפרין
שלום רב.
אני בת 66, סובלת מפרפור פרוזדורים מזה כמה שנים. בתאריך 20.5.17 עברתי אירוע מוחי.
בביקורי אצל הקרדיולוג המטפל בי הוא אסר עלי לצום ביום כיפור.
לדבריו עלי לשתות ולאכול כדי לא להיכנס למצב של סטרס. הוא לא ידע לומר לי מה ואיך לאכול.
כדי שיהיה קל יותר לפסוק לי אני מצרפת:
1. סיכום והמלצות ממכתב השחרור מבית חולים מתאריך 25.5.17 .
2. סיכום ביקור קרדיולוג מתאריך 7.8.17
שאלותי.
1.האם אוכל לקחת את התרופות eliquis ו cardolic מייד לאחר הסעודה המפסקת ?
2. האם מותר לי לצום מסוף הסעודה המפסקת עד הבוקר? (האם פעימות לב חזקות, סחרחורת או חולשה הם סיבה מספקת לשתות?)
3. מהי כמות הנוזלים שעלי לשתות במשך הצום?
4. האם אני חייבת לאכול? ואם כן מה אוכלים? ומהו שיעור לגבי אכילה?
אשמח מאד לתשובה מפורטת.
תודה רבה
ג
על פי ההלכה אסור לך לצום, ועלייך גם לשתות (לשיעורין) וגם לאכול (לשיעורין).
מטרת השתיה – למנוע התייבשות והתגברות הנטיה לקרישיות.
לכן עלייך לשתות בין 2 ל-3 ליטרים נוזליים (ולא רק מים) במהלך הצום.
מטרת האכילה – למנוע התגברות של הפרעות קצב, אשר אלה מתגברות בצומות, ללא אכילה ושתיה.
לגבי כמות האוכל: בדרך כלל די באכילה לשיעורים של ביצה קשה אחת בנוסף ל50 גרם של מזון מוצק אחר לפי בחירתך.
לגבי שאלה 1: – על משטר התרופות עלייך לדבר עם הרופא המטפל ישירות.
לגבי שאלה 2: – הדבר תלוי בהרגשתך. אך בתחילת הבוקר עלייך לאכול ולשתות (לשיעורין) בכל אופן.
פעימות לב חזקות, סחרחורת וחולשה – הן סיבות מספיקות להתחיל לשתות גם לפני שמגיע הבוקר.
לגבי שאלה 3: – בין 2 ל-3 ליטרים נוזל.
לגבי שאלה 4: – כמות האוכל הוגדרה למעלה. נפח של מגירת קופסת גפרורים קטנה רגילה היא בוודאי פחות משיעור אכילה המוגדר במשנה "ככותבת".
יש להמתין 9 דקות בין מנת אכילה אחת למנת אכילה שניה, וכן בין מנת שתיה אחת למנת שתיה שניה.
בכל מקרה עלייך להראות תשובה זו לרופא המטפל ולקבל עליה את הסכמתו.
שלום אני בשבוע 13. מרגישה בחילות, חולשה ועייפות. לפני ההריון היה לי לחץ דם נמוך ואני מעט אנמית. לפני כשבוע הלחץ דם שלי ירד וההכרה
לכבוד הרב ד"ר מרדכי הלפרין ברצוני לשאול שאלה הלכתית רפואית: הנני בגיל 20 לחיי, ורציתי לשאול בנוגע להוצאת זרע לבטלה במקרה קרי, שאם יש תועלת
בסיעתא דשמיא אני רווק ברוך ד' התחזקתי. לפני כ 10 שנים היתה לי בהלה גדולה לשווא. חשבתי שהיתה בעיה בקישוי (בלשון נקיה) אך זאת היתה