עד כמה שידוע לי, בתשעה באב חולה של ממש, גם שאין בו סכנה, פטור מן הצום. האם לעניין זה בחורה החולה בהפרעת אכילה, גם כשמצבה אינו מסוכן מבחינת משקל, נחשבת חולה הפטורה מהצום? בעבר, בתקופה קשה של המחלה, רב שהכיר אותי אסר עלי לצום. בשנים אחרות צמתי חלק מהצומות בקלות וללא השפעה, ובחלק אחר שברתי את הצום ב"בולמוס אכילה" גדול, בחדר נעול מפחד ובושה. אף פעם לא ידעתי מראש מה יביא איתו הצום. כרגע אני נמצאת בתקופה קצת קשה של המחלה. מבחינת משקל מצבי בריא, אך מבחינה נפשית אני ממש לא בסדר. אני ממתינה לטיפול, שאמור להתחיל עוד זמן קצר, לאחר זמן ארוך שאיני מטופלת בשום מסגרת. את צום י"ז בתמוז צמתי בשלמותו, והדבר גרר שלושה שבועות קשים מאוד, שבהם כמעט ולא הצלחתי לאכול. עד לרגעים אלו לא חשבתי בכלל לא לצום, אך כשהתקרב הצום נתפסתי לפחד גדול, מהצום עצמו ומהתוצאות שהוא יביא. אשמח לדעת מה ההלכה במקרה כזה. תודה וסליחה.
במצב המתואר בשאלתך אסור לצום בט' באב אלא אם כן קיים אישור מפורש ופיקוח של הרופא המטפל.
לכבוד הרב שלום רציתי לשאול האם יש חומר חדש- מקורות חדשים שבהם אוכל למצוא תשובה הילכתית לשאלה: האם דימום רחמי כבד הנגרם כתוצאה מפוליפים, שרירנים,
שלום רב. בסיכום הראיון הטלפוני עם הרב הלפרין שפורסם ב"גלילאו" בשנת 98 (ומופיע בקישור הבא: https://www.gordon.ac.il/naomi/ishveisha/moach8.htm) יוחסה לרב הקביעה ש- "רוב הפוסקים, מורי ההלכה, מחזיקים
ב"השלום וברכה,אשתי בהריון בחודש התשיעי, בתחילת שבוע 39,בשבוע 36 היו לה צירים שהצריכו נסיעה לבית חולים. בבית החולים, נתנו לה אינפוזיה כדי לעצור את הצירים, ואכן