דימום מאסיבי במהלך ההריון
שלום לרב הלפרין. אני בהריון בשבוע 16. לפני כחודש היה לי פתאום דימום ניכר, בכמות גדולה מאוד, וההרגשה היתה ממש כמו אחרי לידה. במיון אחרי
עד כמה שידוע לי, בתשעה באב חולה של ממש, גם שאין בו סכנה, פטור מן הצום. האם לעניין זה בחורה החולה בהפרעת אכילה, גם כשמצבה אינו מסוכן מבחינת משקל, נחשבת חולה הפטורה מהצום? בעבר, בתקופה קשה של המחלה, רב שהכיר אותי אסר עלי לצום. בשנים אחרות צמתי חלק מהצומות בקלות וללא השפעה, ובחלק אחר שברתי את הצום ב"בולמוס אכילה" גדול, בחדר נעול מפחד ובושה. אף פעם לא ידעתי מראש מה יביא איתו הצום. כרגע אני נמצאת בתקופה קצת קשה של המחלה. מבחינת משקל מצבי בריא, אך מבחינה נפשית אני ממש לא בסדר. אני ממתינה לטיפול, שאמור להתחיל עוד זמן קצר, לאחר זמן ארוך שאיני מטופלת בשום מסגרת. את צום י"ז בתמוז צמתי בשלמותו, והדבר גרר שלושה שבועות קשים מאוד, שבהם כמעט ולא הצלחתי לאכול. עד לרגעים אלו לא חשבתי בכלל לא לצום, אך כשהתקרב הצום נתפסתי לפחד גדול, מהצום עצמו ומהתוצאות שהוא יביא. אשמח לדעת מה ההלכה במקרה כזה. תודה וסליחה.
במצב המתואר בשאלתך אסור לצום בט' באב אלא אם כן קיים אישור מפורש ופיקוח של הרופא המטפל.
שלום לרב הלפרין. אני בהריון בשבוע 16. לפני כחודש היה לי פתאום דימום ניכר, בכמות גדולה מאוד, וההרגשה היתה ממש כמו אחרי לידה. במיון אחרי
שלום רב .לאחרונה כשאני צם לקראת הצהריים של הצום ועד לסיומו אני נתקל בתופעה של בחילות והקאות של מיצי קיבה מרים בצום. האם ניתן למנוע
שלום. האם מותר לאחר התשמיש (לא ביאה ראשונה) שהבעל פרש באיבר מת , אחרי מנוחה קצרה להמשיך את התשמיש באיבר חי? כלומר,כאשר הבעל יכול לאחר
שלום!(כבוד הרבהרופא) התבקשתי להכין עבודה בנושא גנטיקה . הנושא שבחרתי הוא: מניעת הפלות ע"י אבחון גנטי טרום השרשתי והפלות בכלל . מקרה האירוע הוא כזה: