שלום, יש לי חבר שחושב שאיו שום בעיה להרהר על קיום יחסים עם עוברות אורח ברחוב מכיון שהוא יודע שהוא לא יעשה זאת באופן אקטיבי. נסיתי להסביר לו כי הפנטוז על משהי שהיא לא אשתו פוגעת ביחס שלו לנשים, אך הוא סובר שאין זה פוגע ביחסו לנשים וכי זה טבעי אצל גברים לפנטז על נשים. הסברתי לו שכשאדם עובד על האישיות שלו, אזי הוא לא מפנזטז על עוברות אורח כי זה פוגע לו ביחס שלו לנשים. אני מרגיש כי אין באפשרותי לשכנע אותו ואני חושב כי מעשיו פוגעים בו. מה עליי לעשות כדי לדבר אל לבו ולעזור לו? מדוע אכן קשים הרהורי עבירה מעבירה עצמה? תודה מראש.
האיסור להרהר הירהורי עבירה הוא איסור עצמאי, אותו למדו חז"ל מהפסוק "ונשמרת מכל דבר רע" שלא יהרהר אדם ביום וכו'.
כך שגם אם חברך צודק ביכולת השליטה שלו, (דבר הראוי לפקפק בו), בכל זאת אין זה מפקיע אותו מהאיסור הברור של הירהורי עבירה.
אשתי בגיל שאיננו מעוניינים בלידה לפי המלצת הרופא ולפי היכולת, אנו ב"ה משפחה ברוכת ילדים, ובשנים האחרונות אנו נמנעים מהריון בדרך של הימים הבטוחים, היא
בזמנו כתב מישהו מאמר והוכיח שתשובת המהרי"ט הבעייתית שסותרת תשובה אחרת נשתבשה בדפוס, ולמעשה התשובה השלמה והמתוקנת מוכיחה לגמרי את צדקתו של הצ"א זצ"ל בפשט
לצערי הרב נדבקתי בכינים מבתי הפעוטה.א. האם מותר לי לטבול כך במקוה? ב. האם מותר לטבול ביום שבו עושים טיפול נגד, בתכשיר מיוחד-הלא התכשיר מכיל