נגישות
שלום בעקבות תוצאות בדיקות ההריון ובעקבות היעוץ הגנטי, עלינו להחליט בימים הקרובים האם לבצע בדיקת מי שפיר, (הריון ראשון, בסוף שבוע 18, בת 24). מאחר והסיכוי למום בעובר שלנו הוא 1:300, קופת החולים ממליצה לנו לעשות את הבדיקה (בחינם)- אך אנו מתלבטים מאוד…אנחנו נקרעים בין השיקול הרפואי – הלוגי, הרגשי וההלכתי. הסיכון שבבדיקה מצד אחד, הסיכוי למום בעובר מצד שני. היינו רוצים להתעלם מן הנתונים, להאמין שמה שיהיה זה לטובה ולהפסיק להיות מוטרדים מזה בכל רגע, אך מצד שני איננו רוצים להיות תמימים ולהתעלם מן הידע שכרגע יש לנו. בעיה עקרונית היא שאיננו יודעים, במידה וכן נבצע את הדיקור, האם אנחנו יכולים (מבחינה הלכתית) או רוצים בכלל , לעשות הפלה. ואולי הנתונים שקיבלנו מצד קופת החולים יוצרים לחץ מוגזם ועלינו להתעלם מהפן הרגשי? אנו מבולבלים מאוד ומבקשים את עצתכם תוך התייחסות לפן ההלכתי, הרפואי והרגשי ואיך לאזן בינהם? תודה
שאלת חכם – חצי תשובה.
היצגתם היטב את הדילמה בין סיכון ללידת עובר פגוע לבין הסיכון להפסקת חייו של עובר בריא (ובמקרה שלכם הסיכויים לשני הצדדים די דומים); את נושא הלחץ הנפשי היתרוגני (= הנגרם ע"י רופאים) וכן מספר שאלות הלכתיות ורפואיות ממשיות.
לגופו של ענין, אם המעוברת מעוניינת מאוד, אז מותר לבצע את בדיקת דיקור מי השפיר, בודאי אם קיים לחץ ומתח נפשי גבוה אשר הדיקור קרוב לודאי (299 מתוך 300), יוכל להקטין.
שלום. רציתי להתייעץ בעניין המטריד אותי כמה זמן. אני מבינה שיש עניין של איסור בשימוש באמצעי מניעה על פי היהדות. על כך לי 2 שאלות:
היכן יש הרחבה ומקורות בתורה בעל פה, ראשונים ואחרונים, שו"תים ומאמרים, בנושא הצורך והחשיבות בעשיית ספורט ושמירה על הגוף?
קראתי את התשובה לעניין בדיקת קולפוסקופיה וספירת שבע נקיים ולא ממש הייתה ברורה לי התשובה. מאוד דחוף וחשוב לי לדעת, אם לאחר הבדיקה יש דימום,