ווסת לא סדירה, עקרות הלכתית

בעיית ה"ביוץ המוקדם" נדונה רבות בעולם ההלכה. אבל חשוב לדעת כי היום כבר לא מדובר בבעייה אמיתית, היות וקיימים דרכים רפואיים יעילים להתגבר על הבעיה.

הדרך הפשוטה ביותר (המועילה בכ-25% מהמקרים) היא פשוט לאכול ארוחת בוקר מוקדמת (לפני 7 ) בכל יום. פרט לכך יש מספר דרכי פעולה תרופתיים, ואפשר לעבור מסוג טיפול לשני כשצריך. הטיפול התרופתי איננו כולל גלולות למניעת הריון אלא תרופות המשפיעות על מועד הביוץ ודוחות אותו.

או ביתר פירוט:

הדרך הראשונה: הקפדה על ארוחת בוקר מוקדמת, כמתואר למעלה.

הדרך השניה: מתן אסטרוגנים (דרך הפה או במדבקות על העור) בימים מסויימים בחודש המחזור.

הדרך השלישית: כדורי קלומיפן ציטרט (איקא קלומין), למשך חמישה ימים בשליש הראשון של החודש.

הדרך הרביעית: הזרקת גונדוטרופינים.

לבחירת הפתרונות התרופתיים ראוי לפנות לרופא מנוסה בתחום, ולאחר בחירת הטיפול, לשאול אותו את השאלות שלך כשהן מתייחסות לטיפול הספציפי. אם אחרי זה עדיין ישארו לך דברים לא ברורים את מוזמנת לחזור אלינו.

חשוב לזכור שקיימים גם פתרונות רפואיים שאינם כרוכים בדחיית הביוץ כמו למשל הזרעה מלאכותית מזרע הבעל לפני הטבילה.ראי מאמרו של יוסף גרין על הזרעה מלאכותית כפתרון לבעיית העקרות הדתית . אבל חשוב לדעת שפתרון זה תלוי במחלוקת ידועה בין הפוסקים.

מקורות נוספים בנושא הזמינים דרך מכון שלזינגר:

ראשית, רצוי לראות את הערך 'פוריות ועקרות' באנציקלופדיה ההלכתית רפואית, ובסעיף 'עקרות דתית' שם

כמו כן: ב' לוננפלד ונ' בירנבאום, "טפול בעקרות עקב אי-התאמה בין ימי הפוריות וזמן הטבילה" מוריה ב:א-ב, מח-נב, תש"ל, ופרסום מורחב של אותה שיטה תרופתית ב: א' וב' לוננפלד, "המאבק בעקרות – עקרונות הטיפול התרופתי לגרימת ביוץ" מדע כה:2, 77-72, (1981).

<p align="right