צום עם הפרעות אכילה
למכון שליזינגר לרפואה והלכה, שלום רב. אני סבלתי (ועודני סובלת) מהפרעות אכילה, ומנסה להשתקם. קשה לי מאוד לאכול, ואני צריכה להכריח את עצמי, כי ברור
אני אחרי שבוע 42 להריוני והעובר עדיין בפנים. אין מצוקה עוברית, משקלו סביר, דופק תקין, תנועות תקינות ויש מספיק מי שפיר. המדיניות היום היא לשלוח לביה"ח לצורך זירוז מלאכותי את מי שעברה שבוע 42. חברה אמרה לי שהיא חושבת שיש עם זה בעיה הלכתית (התערבות בבריאה או משהו בסגנון). מה באמת אומרת ההלכה בנוגע לעניין זה?
ההלכה מתייחסת לשאלה זו רק אחרי ניתוח עובדתי/רפואי של המצב:
ניתוח כזה מראה עדיפות ברורה לזירוז ברוב המקרים הדומים. כי אם קיימת סכנה לחיי העובר עקב הזדקנות השיליה, (וזה בדיוק המצב משבוע 42 והלאה), ברור שעדיף להסתכן בסיכון רחוק שקיים בעצם הזירוז מאשר בסיכון קרוב מאוד של מוות עוברי.
למכון שליזינגר לרפואה והלכה, שלום רב. אני סבלתי (ועודני סובלת) מהפרעות אכילה, ומנסה להשתקם. קשה לי מאוד לאכול, ואני צריכה להכריח את עצמי, כי ברור
שלום וברכה. ראיתי בכל המקורות (גמ' פסחים, משנ"ב ורמב"ם) כולם מציינים שמעוברות מתענות ומשלימות. מהי ההשלמה המדוברת? האם הכוונה שיש להמשיך את הצום לאחר שהמעוברת
שלום לכם ברצוני לדעת היכן אפשר לקרוא על הלכות תשמיש המיטה בצורה שאבין , או אם אפשר לקבל מכם הסבר קצר . אני מנסה כל