המשך לשאלה 4851
Thanks very much for the response. I wonder if I could trouble you to outline the reasons for the Rabbi Shlomo Zalman Auerbach’s issur and
אני אחרי שבוע 42 להריוני והעובר עדיין בפנים. אין מצוקה עוברית, משקלו סביר, דופק תקין, תנועות תקינות ויש מספיק מי שפיר. המדיניות היום היא לשלוח לביה"ח לצורך זירוז מלאכותי את מי שעברה שבוע 42. חברה אמרה לי שהיא חושבת שיש עם זה בעיה הלכתית (התערבות בבריאה או משהו בסגנון). מה באמת אומרת ההלכה בנוגע לעניין זה?
ההלכה מתייחסת לשאלה זו רק אחרי ניתוח עובדתי/רפואי של המצב:
ניתוח כזה מראה עדיפות ברורה לזירוז ברוב המקרים הדומים. כי אם קיימת סכנה לחיי העובר עקב הזדקנות השיליה, (וזה בדיוק המצב משבוע 42 והלאה), ברור שעדיף להסתכן בסיכון רחוק שקיים בעצם הזירוז מאשר בסיכון קרוב מאוד של מוות עוברי.
Thanks very much for the response. I wonder if I could trouble you to outline the reasons for the Rabbi Shlomo Zalman Auerbach’s issur and
בס"ד שלום, אני לא נשואה, אך שמעתי שלא רק בבעלי אסור לגעת כשאני נידה. רציתי לדעת איך אני אמורה שלא ללחוץ יד לאבא שלי, (כשאני
שלום לכבוד הרב לבני בן השנתיים יש היפוספדיאסבזמן המילה נאמר לי ע"י המוהל שאין להוריד את העורלה כי צריך לנתח "ולסדר"ואני אציין שהעורלה איננה חופה
נשאלתי ע"י קרוב משפחה, שהוא רופא באנגליה, איך יש להתייחס לגופתו של מישהו שנפטר זמן קצר אחרי שנחשף (למשל, ע"י מיפוי בלוטת התריס ביוד רדיואקטיבי)