נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

זכויות החולה: פעולות מצילות חיים בחולה מסוכן (אך ניתן לטיפול) שמתנגד לטיפול

[DISPLAY_ULTIMATE_SOCIAL_ICONS]

25 בדצמבר 2014

הרב המשיב: הרב ד"ר מרדכי הלפרין

שאלה:

מקרה כירורגי מחדר מיון:

בן 95, צלול קוגניטיבית. ב-3 חודשים האחרונים ירידה בתפקוד ונזקק לעזרת המשפחה בתפקוד יומיומי בביתו. ברקע COPD, אי ספיקת לב קלה-בינונית. ללא מחלה אונקולוגית ידועה.

המטופל הגיע לחדר מיון בשל ירידה במצבו, חום ומעט כאבי בטן. לאחר בדיקה גופנית ובדיקות הדמיה אובחנה אצלו חסימת מעי, ככל הנראה בשל בקע כלוא שלא אובחן בזמן. הטיפול הנדרש הוא ניתוח מיידי, והמצב הוצג לפני החולה ומשפחתו. הבת אמרה מיד שבחודשים האחרונים הוא אמר לה ולאחיה פעמים רבות במפורש כי אינו רוצה כל פרוצדורה להארכת חייו במידה יזדקק לכך, כולל ניתוח. היא ציינה כי עם כל הקושי שלה לומר זאת, היא מבקשת שיכבדו את רצונו. בירור מול אחיה (שהגיע גם פיזית לבית חולים יותר מאוחר) העלה ממצאים דומים.

המטופל נשאל ע"י מספר רופאים בחדר המיון (כולל כירורגים בכירים) האם הוא מסכים לניתוח והוא נענע בראשו לשלילה. הוסבר לו מספר פעמים כי הוא בסכנת חיים והפתרון היחיד הוא ניתוח, אך הוא לא שינה את דעתו.

מבחינת הצוות הרפואי: הוסכם כי המטופל אינו עונה להגדרות "חולה הנוטה למות" כעת, כיוון שמדובר ב treatable disease, וגם אין מחלקת רקע המגדירה אותו ככזה. כמו כן, הרושם הוא כי המטופל אכן צלול קוגניטיבית, וילדיו אמינים. היה ברור כי אין זמן לכנס ועדת אתיקה, ואם המטופל לא ינותח הוא ימות תוך זמן קצר.

הצוות היה חלוק בדעתו מה יש לעשות כעת:

האם לכבד את בקשת המטופל ומשפחתו?
האם לקחת אותו לחדר ניתוח לאחר חתימת 3 רופאים (לכאורה אפשרות זו קיימת בחוק רק עבור מי שלא יכול להביע את דעתו)?
האם מותר לנתח אדם בניגוד לדעתו המפורשת (אולי תוך הנחה שתשובתו מעידה על שיפוט לקוי)?

אשמח להתייחסותך למקרה, מבחינת אתית וחוקית (חוק זכויות החולה וחוק החולה הנוטה למות)

תשובה:

 ברור כי המקרה  המתואר לא כלול בחוק החולה הנוטה למות, אלא בחוק זכויות החולה.
מדובר במצב שאין הסכמה לניתוח מציל חיים, במצב המוגדר מצב חירום רפואי. אילו היה זמן לכינוס ועדת אתיקה, אזי הגדרת המקרה היתה של סכנה חמורה, בה לא ניתן לנתח ללא הסכמה אם אין אישור של ועדת אתיקה, וכשיש אישור כזה ניתן לנתח גם כשאין הסכמה ויש התנגדות.
מצב חירום רפואי הוא מצב חמור יותר ממצב של סכנה חמורה, וההיתרים הקיימים במצב של סכנה חמורה המצריכים אישור ועדת אתיקה, קיימים במצב חירום רפואי גם בלא אישור ועדת אתיקה.
לכן הפרשנות הנכונה לסעיף 15(3) לחוק זכויות החולה, שניתן לנתח גם בהעדר הסכמה, דהיינו גם כשיש התנגדות, כפי שמפורש בסעיף 15(2) לגבי מצב של סכנה חמורה.
ה"החמרה" הלשונית בסעיף 15(3) באה לחייב דו שיח עם החולה, כשזה אפשרי, אך לא למנוע את הצלת חייו כשהוא לא מסכים לכך.
החריג היחידי לסעיף 25(3) הוא מצב של חולה הנוטה למות, שאז הוא יכול להתנגד להצלת חייו גם במצב חירום רפואי, בין בהתנגדות מפורשת כשהוא כשיר ובין בהתנגדות בהנחיות רפואיות (שניתנו בעודו כשיר) כשאיננו כשיר. ראו סעיף 18 לחוק החולה הנוטה למות.

[print_link]

שאלות נוספות

נסיעת רופא לתורנות בשבת

שאלה לרב אני מניח שנשאלה פעמים רבות אך לא הצלחתי מעיון באינטרנט בתשובות להבין את המותר. אני גר במודיעין ועלי להגיע כרופא לתורנות לבי"ח במרכז(כ-

קרא עוד »

כשרות תוסף מזון

לכבוד הרב שלום. רציתי לדעת מידע בנוגע לכשרות תוספי מזון: א. האם יש צורך בכשרות למוצרים המוגדרים כתוספי מזון? ב. האם הדין שונה בכדורים טבליות

קרא עוד »

ההיתר למנוע הריון

האם כשמדובר באישה שכבר הולידה ב"ה משפחה מרובת ילדים והגיעה לגיל 40 פלוס והמצב הכלכלי בבית דחוק מאוד ויש גם בעיות נוספות בקשר להתנהגות הבעל

קרא עוד »