שלום רב אני סטודנטית למשפטים שנה א' ויש לי עבודה סמינריונית אודות מידת החובה של רופא צבאי / שירות ציבורי לסכן את חייו / בריאותו למען הצלת מטופל לפי דין תורה (משפט עברי), בהשוואה למשפט אזרחי .
א. ראי אנציקלופדיה הלכתית רפואית, כרך ה, ערך "סיכון עצמי", עמ' 2 – 23.
ניתן לרכוש את הספר במכון שלזינגר בטלפון 02 – 6555266 או באינטרנט בקישור: https://www.medethics.org.il/siteheb/PriceList.asp
ב. "עד כמה חייב אדם לסכן עצמו כדי להציל חיי אחרים", (הרב יצחק זילברשטין עם הערות של הרב אביגדר נבנצל, והרב יהושע מ. בן מאיר)
ספר אסיא ז', עמ' 3 – 11.
https://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA7/R007010.asp
https://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA7/R007010a.asp
ילמדונו רבותינו: סביב בעית החמץ בכנרת בפסח: 1. האם מולקולת עמילן חמץ שהתחמצנה והתפרקה (לגלוקוז?) נשארת אותה חתיכת איסור (למ"ד שאין סף תחתון ל'משהו'). 2.
אשה השוכבת במרכז רפואי, ואין באפשרותה להדליק לכבוד שבת ויום טוב, נרות רגילים, בשל חשש בטיחותי, אלא נרות הפועלות על ידי סוללה או חשמל, מה
לכב' הרב הלפרין שלום, (אינני יודע באיזה ממשק זה מגיע לרב לכן אני שולח גם דרך כאן) בנוגע לשאלה מס' 4527 וכן שאלה מס' 3524
