התמחות בגניקולוגיה
אני מתלבט בקשר להתמחות בגניקולוגיה (בעיקר לשם תת התמחות הפוריות או אמבריולוגיה). מהם השיקולים ההילכתיים והתורניים?
שמעתי שיעור בו הסבירו שחולה יכול להקל בכמות אכילת מצה ויין אם הם מסוכנים עבורו בליל הסדר. אבל לא הבנתי את סוגי הסכנה השונים של חולים – מה ההבדל בין חולה שיש בו סכנה וחולה שאין בו סכנה?
האם חולה שיש בו סכנה עבור אכילת מצה או יין בפסח הוא אותו דבר עבור אכילה ביום הכיפורים?
א. הימנעות ממצוות אכילת מצה דורשת הרבה פחות מאשר מהימנעות מהצום. כל מי שמרגיש רע מאד כשאוכל מצה יכול להיפטר מהמצווה.
ב. אך ניתן להציע לחולה לאכול מצה שרויה במים, שיוצאים בה ידי חובת אכילת מצה, וממצה שרויה בשיעור כזית הוא לא ינזק.
ג. כדאי לדעת שלחולה גם החזון אי"ש פוסק כמו הגר"ח מוולוז'ין, שפסק כי לחולה אפשר לתת מצה בגודל של כף שאוכלים בה מרק. ואם יאכל מצה כשיעור של שתי כפות – ברוך יהיה.
אני מתלבט בקשר להתמחות בגניקולוגיה (בעיקר לשם תת התמחות הפוריות או אמבריולוגיה). מהם השיקולים ההילכתיים והתורניים?
אישה שעברה תפירה של צוואר הרחם (לאחר שבהריון הראשון הפילה), מה עמדת הפוסקים ביחס לדימומים? לכאורה, יש כאן מקרה פשוט של 'פצע', אך איני מצוי
אובחנתי כסובל מבעית זרע. האם כדורי מניעה לצורך טיול עם אישתי עלולים להזיק לה או לי?