דימום שמופיע עם הביוץ
לפני כחצי שנה התחתנתי, ומהחודש השני הופיעו דימומים באיזור יום הטבילה, פעמיים ביום ה12 מתחילת המחזור,ופעם ביום ה15 (לפעמים יחד עם לחץ בבטן-לא כאב מחזור).
שמעתי שיעור בו הסבירו שחולה יכול להקל בכמות אכילת מצה ויין אם הם מסוכנים עבורו בליל הסדר. אבל לא הבנתי את סוגי הסכנה השונים של חולים – מה ההבדל בין חולה שיש בו סכנה וחולה שאין בו סכנה?
האם חולה שיש בו סכנה עבור אכילת מצה או יין בפסח הוא אותו דבר עבור אכילה ביום הכיפורים?
א. הימנעות ממצוות אכילת מצה דורשת הרבה פחות מאשר מהימנעות מהצום. כל מי שמרגיש רע מאד כשאוכל מצה יכול להיפטר מהמצווה.
ב. אך ניתן להציע לחולה לאכול מצה שרויה במים, שיוצאים בה ידי חובת אכילת מצה, וממצה שרויה בשיעור כזית הוא לא ינזק.
ג. כדאי לדעת שלחולה גם החזון אי"ש פוסק כמו הגר"ח מוולוז'ין, שפסק כי לחולה אפשר לתת מצה בגודל של כף שאוכלים בה מרק. ואם יאכל מצה כשיעור של שתי כפות – ברוך יהיה.
לפני כחצי שנה התחתנתי, ומהחודש השני הופיעו דימומים באיזור יום הטבילה, פעמיים ביום ה12 מתחילת המחזור,ופעם ביום ה15 (לפעמים יחד עם לחץ בבטן-לא כאב מחזור).
שלום. מקווה שזה המען המתאים אני מתענה פעם בחודש. מפסיקה לחיות. לא יכולה לנסוע לשום מקום, לא יכולה לטייל, לעבוד. (אני בת 16) אני שקלתי
סליחה מראש שאין לי את המקורות אבל את מי ששאלתי הכיר את הענין. מישהו מהעבודה שאל אותי לגבי שני פרטים בגמרא שנראים כסותרים את מה
מעוניין לקבל הפניות לחומרים העוסקים בשאלות של פסיכיאטריה (או פסיכולוגיה) והלכה. תודה