אני נשואה כארבע שנים. יש לי ב"ה שני ילדים מקסימים. אנו מתפרנסים בכבוד וטוב לנו. אודה על האמת חיינו לחוצים ועמוסים (מה שברור לי שמוסיף לענין) אך סה"כ טוב לנו. יש לציין כי עיקר נטל הבית נופל עלי בנוסף לעבודה לחוצה ומרוחקת מהבית. עד זמן קצר מאד לפני נישואיי חשבתי לתמימותי,כי מקיימים יחסי אישות רק כשרוצים להביא ילדים. כשהתברר לי שלא הייתי ממש בשוק. כל הענין בכללו די הימם אותי, והתקשתי להתחבר אליו. (בכל הנוגע לענין תמימותי מגיעה לכדי טיפשות). במשך השנים היו עליות וירידות – כתלות בהריון והנקה – אבל לא רק. עם הזמן(בעיקר לפני 10 חודשים שבני נולד) החשק שלי דועך, והתדירות נמוכה. לבעלי קשה מאד ואני מרגישה עם זה ממש רע. לי מספיק פעם בחודש. אני מודעת לכך שהבעיה היא בי. אני אובדת עצות. אני רוצה להתמסר לו כל כולי, אך לא מסוגלת. מה עלי לעשות? הוא סובלני מאד, טיפוס אדיב וסלחן. אין לי טענה אליו מלבד העומס שמוטל על כתפי שחלק באשמתו.
מדובר בבעיה ידועה, המחמירה בדרך כלל בתקופת ההריון ו/או ההנקה.
אם הבעיה מפריעה גם בתקופות אחרות – ממולץ לפנות ליעוץ מקצועי.
תוכלי לפנות למכון פוע"ה טל 02-6515050 בשעות העבודה ולהתיעץ עם רבני המכון על יעד הפניה ליעוץ.
שלום וברכה, אשה המטופלת ברואקוטאן (Isotretinoin ) עומדת להנשא בעוד כששה שבועות. לדברי רופא העור רצוי להמשיך את הטיפול לפחות עוד כחודש. במהלך הטיפול וסמוך
To Whom It May Concern: I am 46 years old; I have no children, and I have never been married. A number of months ago,
האם ראיתם את החוזר מינהל רפואה 4/2015 החדש של משרד הבריאות של דר פנחס ברקמן – ״קוים מנחים לסדציה פליאטיבית לחולה הנוטה למות״?האם זה תואם
