לרב שלום! רציתי לשאול גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית בחיי היומיום. האם מבחינה הלכתית, יש מחויבות של האישה כלפיבעלה לקיים עימו יחסי אישות בכל פעם שרוצה? אם כן, מבחינה מעשית, אם יש פעמים שאני לא מסוגלת ואני מסרבת וזה לא יוצר חיכוכים ומתקבל בהבנה, יש לזה מקום? תודה! בבקשה לא להציג שאלה זאת בפורום השאלות הכלללי.
מקומה האמיתי לשאלה זו הוא לא במסגרת מעין זו.
אך את העקרונות ניתן לומר:
חייב להמצא איזון בין צרכי הבעל ורצונותיו, לצרכי האישה ורצונותיה.
מצד אחד, אחת המטרות המוצהרות של הנישואין, היא לאפשר לבני הזוג לקיים יחסים ולפרוק את הדחפים המיניים שלהם בצורה מותרת שאף יש בה קיום מצוה.
מצד שני, אין שיעבוד גוף מוחלט של בן זוג אחד למשנהו.
ולכן, על אף שדחפיו הבסיסיים של הגבר הם קשים יותר לשליטה מאלה של האישה, בכל זאת תנאי מוקדם הוא יצירת האוירה המתאימה המפשרת לשני בני הזוג לא להרגיש מנוצלים.
החובה על הבעל לדאוג לאוירה כזו – חובה המוגדרת בהלכה כ"ריצוי אשתו", וחובתה של האישה גם היא להתחשב בצרכיו של הבעל עד כמה שידה מגעת.
שלום אני עומדת להתחיל שנת סטאז (רפואה) אני מעונינת לדעת קווים כללים בנוגע לעבודבה בשבת (טלפון, כתיבה וכו', וכן נסיעה עם הסעה לאחר /לפני תורנות)
I found your site on the internet. I want to ask you, if you can answer that. There is a religious request to give sexual
אשתי ראתה כתם דם יום לפני המקווה-תופעה שלא ארעה מיום נישואנו. כמו כן מזה כחצי שנה אנו מנסים להרחיב את המעגל המשפחתי.כיצד עלי לנהוג לענין