חלב אישה ויחסי אישות

תשובת הרב אשר שקאני:

חלב אשה מותר מן התורה ואפילו לכתחלה אמנם דוקא כשפירש לתוך כלי אבל כשלא פירש לתוך כלי אסרו חכמים לגדול לינק מאשה דנחשב כונק מן השרץ וגדול שינוק מן האשה מכין אותו מכת מרדות[1]. וכל שפירש לכלי מותר אף לכתחלה[2], ובלבד שלא ישתה מהחלב שבכלי בעוד שהאשה חולבת[3].
טעם גזירת חז"ל לאסור לגדול יניקה מדדי האשה הוא מהחשש שבעקבות היניקה מהאשה (שבשרה אסור באכילה) יתירו לינוק גם מבהמה טמאה (כתובות ס,א רש"י מהדו"ק, שטמ"ק שם ופסקי הרא"ש שם).
ומה שאסור לגדול לינק מן האשה (אימו או אשתו) הוא אף אם כוונתו לפלוט מיד את החלב, אכן במקום חולי או הפרת שלום הבית בין בני הזוג יש להתיר בקיום ב' תנאים הבאים: א. שהאשה תניק או תשאוב את החלב שבדדיה קודם קיום המצוה. ב. אם בכל זאת יצא חלב מהדדים יפלוט את החלב מפיו מיד[4].
טעם נוסף להקל כאן בתנאים האמורים הוא משום שכאן אין הכוונה ליניקת החלב אלא למציצה בעלמא שאינה אסורה כשהיא לצורך, ולכן אין חשש שיתירו יניקה מבהמה טמאה.

---

[1] כתובות ס., שו"ע יורה דעה סימן פז סעיף ג'.
[2] וכפי שכתבו הש"ך (שם ס"ק יז) והפרי חדש (שם ס"ק יז).
[3] פרי חדש סק"ח.
[4] יעויין בכה"ח יורה דעה סימן פא ס"ק נא שכתב בנדון שאשה שיש לה מכה בדדיה ואינה מניקה את בנה כשאי אפשר בענין אחר מביאים אשה אחרת שתינק חלב מדדיה ותפלוט וכיון שהיא פולטת את החלב תכיף ומיד אין כאן חשש של מראית העין. ובמקום צער גדול לא גזרו.  ע"ש. ויעויין עוד לפרי חדש יורה דעה סימן פז סקז שכתב שבדבר שאינו אסור אלא מדרבנן אין לחוש בו למראית העין ויש להקל בו בפשיטות כפסק הרמא (בהגה לס"ד שם). ועוד מכיון שהוא יודע שאסור לו לינק החלב לפיו הוא נזהר לפולטו ולא ישאר בפיו מאומה, דמי למה שאמרו באורח חיים סימן תקסז סא השרוי בתענית מותר לטעום עד שיעור רביעית ובלבד שיפלוט. ע"ש. ולא חיישינן שמא ישאר משהו בפיו. וכן שם בסעיף ג' מבואר שמי שדרכו לרחוץ פיו בשחרית מותר לו לרחוץ פיו בתענית יחיד כיון שפולט ואפילו אם יש במים שרוחץ בהם יותר מרביעית. ולא חיישינן שמא יבלע מן המים. ועל כן באופן שיש לחוש להפרת השלום בית בין בני הזוג יש להתיר לבעל לנשק דדי אשתו. ובפרט שקודם לכן הניקה את בנה או שאבה את החלב שבדדיה שאינו פסיק רישיה ויש להתיר.