דימומים לאחר תפירת צוואר הרחם
אישה שעברה תפירה של צוואר הרחם (לאחר שבהריון הראשון הפילה), מה עמדת הפוסקים ביחס לדימומים? לכאורה, יש כאן מקרה פשוט של 'פצע', אך איני מצוי
שלום וברכה, עברתי ניתוח גלאוקומה בעין ימין (ניתוח שאופייני לאנשים מבוגרים)והרופאה שנתחה אותי (פרופ חני ורבין) אסרה עלי כניסה עם העין לכל מים ציבוריים (בריכה, ים וכו') באופן קבוע מחשש לזיהום כי הניתוח משאיר איזה שהוא פתח שדרכו מתבצע הניקוז של הנוזל שבעין.
אנחנו שאלנו אותה לגבי מקווה והאם בכך שיחליפו את מי המקוה זה יהיה בסדר אבל לדעתה יש גם במקרה זה סיכון כי כל זיהום הכי קטן יכול לסכן את העין וכמובן לגרום לנקב שיצרו בניתוח להסתם ושוב לסכן את העין.
להמלצתה אפשרית כניסה למים רק עם משקפי שחיה שאוטמים את כל איזור העין. כבר דחיתי את הטבילה והנושא מאד מצער אותי.
מה אפשר לעשות?
תודה מראש
אלה
שאלה זו יש להפנות אך ורק לרופא העיניים המטפל. כל אדם אחר שינסה לענות על סמך הנתונים החלקיים, פועל גם בניגוד להלכה, וגם בניגוד לחוק.
אישה שעברה תפירה של צוואר הרחם (לאחר שבהריון הראשון הפילה), מה עמדת הפוסקים ביחס לדימומים? לכאורה, יש כאן מקרה פשוט של 'פצע', אך איני מצוי
שלום רבבהמשך לשיחתנו בנושא, אשמח לחוות דעת הלכתית הנוגעת למעמד של שימור הגוף לאחר המוות (קריוגניקה, קריוניקה), בהנחה שהמטרה היא לא קבורה אלא להיפך –
ב"ה יהודי שיש לו יד אחת שלא גדלה, ונראית כמו יד של תינוק, הוא אינו משתמש בה כלל, ויש לו פרוטזה שהוא מלביש אותה עליה
שלום רב, לפני שבועיים נולד לי בן. גם אני וגם אישתי שמענו שישנו איזשהוא איסור יציאה מהבית לאם ולתינוק במשך תקופה של 40 יום. האם