המשך #4769 : התנדבות למד"א בשבת – נהלים ודרכי טיפול
שלום לרב, בעיוני במאמר של הרב יגאל שפרן שהרב הפנה אותי אליו נתקלתי בשאלה על הפסק בסעיף 24: נאמר שאסור לפנות חולה לביה"ח אם ע"פ
אישתי חסרת עור תוף ולכן אסור לה בתכלית האיסור שייכנסו מים לאוזניים. אישתי טובלת כמנהג תימן, כיצד עליה לנהוג ע"מ לאטום את אוזניה?
א. מדובר בשאלה די מצויה שנדונה בספרות הרפואית הלכתית.
מן הראוי לפנות לאנשי המקצוע העוסקים בנושא יום יום.
לכן, אנא פנו בדחיפות לגורמים הבאים:
1. דר' ישראל ברמה, מומחה לרפואת אף אוזן גרון, טל' 02-6514078.
2. הרב יחיאל מיכל שטרן, טל' 02-9973266.
3. מכון פוע"ה טל' 02-6515050.
נשמח אם תדווחו לנו על הפתרונות שהוצעו על ידי הגורמים הנ"ל, או על כל בעיה שתתעורר.
ב. ברמה התיאורטית על דיני חציצה בטבילה בבעיות אוזנים ראו גם בנשמת אברהם חלק ב' – יורה דעה ס' קצח ס"ק יב' פסקה 7.
https://www.medethics.org.il/articles/NA/NishmatAvraham.YD.198.asp
להלן הציטוט מהנשמת אברהם:
7. אוזן.
אם אמרו לה הרופאים שצריכה שיהיה לה תמיד צמר גפן תחוב באזנה, תדחק צמר גפן בעומק שלא יכסה את החלק הנראה של האוזן (ואפילו שיש חוט יוצא מהצמר גפן כדי שיהיה קל להוציאה), ואז מותר לה לטבול 135. ואם אמרו לה רק שאסור שמים יבואו לאוזן בפנים, גם מותרת לשים צמר גפן שם בשעת טבילתה 136. וכותבים השו"ת חלקת יואב 137 .וההר צבי 138 שבכל אופן, בשבוע לפני הטבילה, תתרגל שיהא תמיד צמר גפן בתוך אוזנה ואז יהיה עבורה בבחינת דבר שאינו
מקפיד 139. אך עיין בבן איש חי 140 שכותב שלהכניס צמר גפן באוזנה הוי חציצה, אלא תעשה באופן שכתב הרב שיבת ציון, דהיינו שחברתה תכניס את האצבע שלה במים ואז תכניס אותה לתוך אוזנה בשעת הטבילה (עיין לעיל סע' ח). וכן כתבו המהר"ש ענגיל 141 והמהר"י שטייף 142. ועיין בשו"ת אב"נ 143 ובדברינו לעיל סע' ח.
וכתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א : אפשר גם להכניס צמר גפן לא מהודק תוך האוזן ולהוציאו בזריזות תיכף ומיד לאחר הטבילה טרם שהמים יספיקו להגיע לבשר האוזן. ומ"מ חשיב כראוי לביאת מים הואיל והמים יכולים עכ"פ לעבור לבשר גם דרך הצמר גפן.
135) דרכ"ת ס"ק י; שו"ת מהרש"ם ח"א סי' ז: שו"ת אג"מ יו"ד ח"א סי' צח-קג; שו"ת
דובב מישרים ח"א סי' עא; שו"ת חלקת יעקב ח"א סי' קלח ו-קלט; שו"ת
אמרי יושר ח"א סי' קצה, קצז וח"ב סי' פב.
136) שו"ת אמרי יושר שם; שו"ת מלמד להועיל ח"ב סי' ע.
137) ח"א סי' ל.
138) יו"ד סי' קע.
139) וא"ל הגרש"ז אויערבאך שליט"א דזה מדובר כשהצמר גפן תחוב היטב ואין ראוי לביאת מים.
140) שנה ב פ' שמיני סע' י ושו"ת רב פעלים ח"ב סי' כז.
141) ח"ב סי' סח.
142) סי' מו.
143) סי' רסב."
שלום לרב, בעיוני במאמר של הרב יגאל שפרן שהרב הפנה אותי אליו נתקלתי בשאלה על הפסק בסעיף 24: נאמר שאסור לפנות חולה לביה"ח אם ע"פ
שלום, הורי מגדלים כלבה. היא כבר זקנה ולא מתפקדת בצורה אופטימלית. הם רוצים "להרדים" אותה (כלאמר להזריק לה חומר שהורג אותה ללא כאבים) וזאת על
שלום וברכה. אני סטודנט הלומד קורס בנושא ביוטכנולוגיה ומשפט. במהלך הקורס עסקנו בשאלת ההנדסה הגנטית, ושם נשאלתי האם ע"פ ההלכה ניתן לקחת תאים מעובר בשלב
תרופות הומיאופטיות (במקרה הזה של חברת "heel" ) שמכילות מגנזיום סטאראט , ודרך לקיחתן היא המסה מתחת ללשון ויש להם טעם מתקתק , האם אפשר