בדיקות לא פולשניות לאחר המוות
שלום, אני עושה עבודה סימינריונית בקורס לרפואה משפטית. רציתי לשאול: אני יודעת שההלכה מתנגדת לניתוח אחרי המוות מתוך כבוד למת. האם יש הלכה כלשהי בקשר
גם אני עורך עבודה בנושא פונדקאות ותרומת ביציות. מי הם האוסרים בתהליכים אלה? איזה מקור אוכל לצטט?
ומה הסיבה שיש שמבחינים בין פונדקאות, ובין תרומת ביציות, ומי אלה שמבחינים?
בתודה!
יש מחלוקת בין הפוסקים אם להתיר את עצם הליך הפונדקאות או שיש לאסור אותו. הפוסק המובהק שמתיר את התהליך הוא הרב זלמן נחמיה גולדברג. מקור: הרב זלמן נחמיה גולדברג, על תרומת ביצית, פונדקאות, הקפאת זרעו של רווק ונטילת זרע מן המת. אסיא סה – סו עמ' 49 – 45.
גם הרב גולדברג לא מתיר הליך פונדקאות להורים שיש להם 2 ילדים.
בכל זאת, אם אין להם ילד משותף ניתן להתיר.
לעומת זאת הרב אלישיב אוסר את התהליך מחשש להדרדרות, ראה בנשמת אברהם אבן העזר (סימן ה, סעיף יב ס"ק ב "שלא תלד")
ריכוז חשוב של מקורות מצוי בספר אסופת מאמרים לקראת הכינוס הבינלאומי השני לרפואה אתיקה והלכה, (בהוצאת מכון שלזינגר, ירושלים, תשנ"ו 1996) עמ' 79-340.
ניתן לרכוש את הספר במכון שלזינגר, או באופן מקוון.
רוב הפוסקים נוטים לראות באם היולדת את האם המשפטית לפי המשפט העברי (ההלכה). מיעוט מעדיפים את האם הגנטית, והרב שלמה זלמן אויערבאך, טען שלא השתכנע מדברי שני הצדדים, ולכן לדעתו יש להחמיר לשני הכיוונים. למקורות נוספים, ראי בפרסומי המכון השונים בנושא.
לדף זה ניתן להגיע דרך חיפוש מאמרים במנוע החיפוש של אתר מכון שלזינגר וסימון הערך "פונדקאות" מתפריט הנושאים הנגלל. כמו כן מומלץ לעיין בפורום המיוחד לכותבי עבודות של מכון שלזינגר
שלום, אני עושה עבודה סימינריונית בקורס לרפואה משפטית. רציתי לשאול: אני יודעת שההלכה מתנגדת לניתוח אחרי המוות מתוך כבוד למת. האם יש הלכה כלשהי בקשר
א. ברוב התשובות לגבי מעוברת שתאריך הלידה משוער הוא יום כיפור מתייחסים להקלות בשתיה בלבד מה לגביי אכילה ? ב. כמו"כ מה לגבי אכילה בהתפתחות
סובלת מבעיות חרדה הקשורות להלכות ומעוניינת בטיפול ע"י אישה. אני גרה באזור חיפה
שלום. 1. האם קבלת מנת דם מאדם זר, גורמת ויכולה לשנות במשהוא את התנהגות אצל האדם שמקבל את הדם? 2. אם התורם הוא גוי, האם