טיפול באדם מאמין אצל פסיכיאטר שאינו מאמין

שלום,

ברצוני להיוועץ בכם ולשמוע את עמדתכם ודעתכם לגבי נושא אישי.

יש לי אח בכור בן 42 ,לפני 15 שנים נפל למשבר נפשיי קשה שהוביל לאישפוז ולשימוש בתרופות פסיכיאטריות. כאח הגבתי לנושא בהדחקה טוטאלית של המצב והדבר נבע כמובן מכאב פרטי למצבו וסבלו. בשנים האחרונות התחלתי בניסיון לנסות ולעזור מתוך הבנה כי מערכת בריאות הנפש אינה מסוגלת לתת מענה רפואי, נפשי והיא מסתפקת בתרופות בלבד. נוצר מצב כרגע שהדרך המרכזית להתרפא מבוססת על עקרונות היהדות ושיטות הריפוי האלטרנטיביות (שהם סוג של תקווה וגם מתאימה לאמונה של אחי בבורא עולם) שבהם הגישה למחלת נפש היא דבר שיש יציאה ממנו בניגוד לפסיכיאטריה המודרנית שבה מי שנפשו חלתה לעולם אין כרטיס יציאה. אני מבקש בהקשר הזה לשאול:

1 . מהי הדרך הנכונה לגייס כסף לטיפולים עבור אחי היות ובמצב שנוצר הטיפולים עולים כסף היות והם נצרכים באופן פרטי.

2 . האם היהדות מתירה פניה לשיטות אלטרנטיביות כמו שאמניזם ועוד כדי לעזור לאדם לצאת מבית אסורים בו הוא נמצא.

3 . הרופא האחראי-פסיכיאטר שאמון על הטיפול, מינון התרופות והאסטרטגיה הטיפולית הוא (סליחה על ציון הפרטים המביכים) הומוסקסואל שהתחתן בנישואים חד מיניים ואימץ ילד, האם נתון זה רלוונטי להשקפתו על הטיפול הנפשי בפציינט או שבעצם אין קשר בין כישוריו, ניסיונו, הידע שלו לבין דרך חייו, במילים פשוטות האם אדם שאמון על הבריאות הנפשית של אדם, קובע את גורלו ועתידו הרפואי מטפל בעצם באדם שחושב ומאמין שדרך חייו של הרופא שלו הם בעצם חולי נפשי מסוג מסויים, האם יש לדעתכם קשר בין הדברים. אני חייב לציין כי אותו פסיכיאטר אדם אדיב ומעולם לא פעל באופן לא כשר ולא אתי, החינוך שקיבלנו בבית הוא להימנע מדעות קדומות ואני איני פוסל את האדם כלל, אך בכל זאת מנקרת בי השאלה האם הוא מסוגל להבין את יסודות הנפש היהודית והתקווה והחמלה והאמונה בבורא עולם. אבקש לא להעלות שאלה זו ברבים שכן יש בה פרטים מזהים רבים שכולם אמיתיים.