טיפול במשחה בזמן הרחקת נידה

השו"ע פסק שאם הוא חולה ואשתו נידה ואין מי שישמשנו, מותרת לשמשו ואפילו להשכיבו ולסמכו משום דלאו מילי דחיבה נינהו.

ואע"פ שכל הטעם משום שכשהוא חולה אין יצרו מתגבר עליו, ובנידון דידן הרי הוא הולך כבריא, יעוין בב"י שהביא את תשובת הרא"ש שזהו המקור לדברי השו"ע, והקשה עליהם מאי שנא שאר מלאכות מהרחצת פניו ידיו ורגליו, ותירץ שמא י"ל דהיינו להושיט דבר מידו לידה. ומשמע שבחולה מותר לה לנגוע על ידי דבר אחר כיון דלאו מילי דחיבה נינהו.

לכן למרוח משחה מותר ובלבד שתזהר שלא תגע בבשרו ממש אלא תמרחם על ידי קיסם או מקל.

לסיכום:

אם אין אפשרות אחרת, מותר לאשה למרוח את המשחה לבעלה גם בזמני איסור, בתנאי שהמריחה לא תיעשה במגע ישיר אלא עקיף- באמצעות קיסם או מטוש.