דרכי אישות המותרים
יש לי שאלה שאני מתבייש לשאול לרב אבל לכאורה זה פשוט לחומרא או לקולא, כפי מה שהבנתי בהלכה מותר לאדם לעשות עם אשתו מה שלבו
מטופל שיודע שהוא נכנס לטיפול שבסופו ישמידו את כל כליו – כולל התפילין. האם עדיף שלא יכניס תפילין ויוותר על הנחת תפילין במשך שבוע או יכניס איתו את התפילין בידיעה שיצטרכו להשמידם?
י
יש מחלוקת הפוסקים מה עדיף:
לבטל באופן זמני את מצוות הנחת התפילין, כדי למנוע את איבוד התפילין בהמשך, או שעדיף לקיים את המצווה גם אם כתוצאה מכך יגרם אחר כך איבוד של תפילין. ראה נשמת אברהם, חלק אורח חיים, סימן ל"ח, ס"ק ח, פסקה 1. מאחר וכמעט כל גדולי הדור, כולל החזון אי"ש, תומכים בדעה הראשונה, לכן עדיף להמנע באופן זמני מקיום המצווה כדי למנוע איבודם של התפילין עם האזכרות שבהם.
חריג אחד בכל זאת קיים, והוא מה שכתב בשו"ת מנחת יצחק חלק ד' סימן ח', שכאשר עלול להגרם לחולה עגמת נפש ממשית, אזי אם מדובר בחולה שיש בו סכנה, מותר לו לקיים את מצוות התפילין למרות שהדבר יגרום לאיבודם בעתיד.
יש לי שאלה שאני מתבייש לשאול לרב אבל לכאורה זה פשוט לחומרא או לקולא, כפי מה שהבנתי בהלכה מותר לאדם לעשות עם אשתו מה שלבו
לחלוטין שאלתי היתה רצינית. ולא מדובר בדיון סתם כדי לדעת באופן תיאורטי. ויש נשים שמתגרשות בגלל דברים כאלו ואתם יודעים זאת. והמקרה הוא אמיתי וייתכן
כב' הרב אני בן 31 וכבר חודשיים יש לי תחושה של התפנות לא מלאה עת השתנה. נתקלתי בבעיה דומה לפני מספר שנים – אז התופעה