עקרות הלכתית
אני אדם נשוי, ללא זש"ק, ומקווה שבעתיד- כן יהיה. אחד הדברים שאני חושש מהם זה הנושא של "עקרות הלכתית". אתחיל מהיסודות- לפני נישואי חשבתי שאשה
שלום וברכה, תודה על האפשרות לכתוב לכם!
שמי ***, אני ובעלי נשואים כשנה באושר. מדי פעם צצה בעיה מסויימת, שלמרות שאינה פוגמת ביחסינו ובאהבתנו – היא מציקה לשנינו מאד.
בעלי הוא איש יודע ספר, ויחד עם – כך הוא מגדיר זאת, חם מזג. מדי פעם הוא מבקש ממני לראות את 'אותו מקום', או שאני אראה את שלו, ואני שלמדתי שאסור להביט באותו מקום – מתנגדת תמיד.
תמיד הוא מנסה להסביר לי שזה לא "אסור" – כי כתוב בגמרא, לא זוכרת איפה, שאשתו של אדם מותרת לו, ובועלה כדרכה ושלא כדרכה (מאחורה?!) ומנשקה בכל איבר שירצה, וכל מיני ציטוטים כאלה – הוא אפילו הראה לי מקור לזה, אבל אני עדיין חוששת.
מה אני אמורה לעשות?!
בעלך צודק בדבריו פרט לשתי נקודות חשובות:
א. איסור ההסתכלות באותו מקום מפורש כבר בגמרא. ומטרתו להגן על האשה מפני היווצרות הרגשת מיאוס כלפיה במצבים מסויימים.
לכן אין לכך כל קשר להיתרים האחרים של האדם באשתו.
ב. ברמב"ם ובשו"ע וכמעט בכל הפוסקים מפורש שגם ההיתר לקיים יחסיים שלא במקומם הרגיל, מוגבל רק לשלבים ראשונים של הגירוי, ולא לשלבים המאוחרים המגיעים לפליטת הזרע.
אני אדם נשוי, ללא זש"ק, ומקווה שבעתיד- כן יהיה. אחד הדברים שאני חושש מהם זה הנושא של "עקרות הלכתית". אתחיל מהיסודות- לפני נישואי חשבתי שאשה
אני נשואה כבר כשנה וחצי ועדיין לא הצלחנו להכנס להריון. לאחרונה הרופא אבחן אותי כבעלת שחלות פוליציסטיות ויש חשש שאין ביוץ סדיר. לפני שנתחיל טיפול
להרב הלפרין הנכבד והיקר שלו' רב,אבקש לדעת האם צוואה מחיים תקפה גם אם היא סותרת את חוק החולה הנוטה למות.ידוע לי על חולה שנתן הוראה
בס"ד שלום רב אני מבקש לדעת כיצד עלי לנהוג במקרה של טיפול מונע רפואי. האם עלי ללכת לרופא או להתפלל ? מדובר בתחושות קלות בלב.