חשש מיחסי אישות עד כדי מניעה בשידוכין
שלום רב אני בחורה חרדית כבת 22 רוקה רק לאחרונה התחלתי שידוכים וברגע שזה נהיה רציני אני מתחילה להרגיש יותר לחוצה אני נורא מפחדת מיחסי
שלום וברכה, תודה על האפשרות לכתוב לכם!
שמי ***, אני ובעלי נשואים כשנה באושר. מדי פעם צצה בעיה מסויימת, שלמרות שאינה פוגמת ביחסינו ובאהבתנו – היא מציקה לשנינו מאד.
בעלי הוא איש יודע ספר, ויחד עם – כך הוא מגדיר זאת, חם מזג. מדי פעם הוא מבקש ממני לראות את 'אותו מקום', או שאני אראה את שלו, ואני שלמדתי שאסור להביט באותו מקום – מתנגדת תמיד.
תמיד הוא מנסה להסביר לי שזה לא "אסור" – כי כתוב בגמרא, לא זוכרת איפה, שאשתו של אדם מותרת לו, ובועלה כדרכה ושלא כדרכה (מאחורה?!) ומנשקה בכל איבר שירצה, וכל מיני ציטוטים כאלה – הוא אפילו הראה לי מקור לזה, אבל אני עדיין חוששת.
מה אני אמורה לעשות?!
בעלך צודק בדבריו פרט לשתי נקודות חשובות:
א. איסור ההסתכלות באותו מקום מפורש כבר בגמרא. ומטרתו להגן על האשה מפני היווצרות הרגשת מיאוס כלפיה במצבים מסויימים.
לכן אין לכך כל קשר להיתרים האחרים של האדם באשתו.
ב. ברמב"ם ובשו"ע וכמעט בכל הפוסקים מפורש שגם ההיתר לקיים יחסיים שלא במקומם הרגיל, מוגבל רק לשלבים ראשונים של הגירוי, ולא לשלבים המאוחרים המגיעים לפליטת הזרע.
שלום רב אני בחורה חרדית כבת 22 רוקה רק לאחרונה התחלתי שידוכים וברגע שזה נהיה רציני אני מתחילה להרגיש יותר לחוצה אני נורא מפחדת מיחסי
שלום אני מתחתן עוד חצי שנה,אשתי לעתיד מאוד רוצה ילד כבר בהתחלה,גם אני רוצה אבל בהתחשב בנסיבות שנוצרו נראה לי הגיוני לדחות את זה קצת.
אני כותבת עבודה בנושא הינדוס רקמת לב לצורך ריפוי אוטם בשריר הלב, ומחפשת חומר על הנדסת איברים. לא מדובר על שיבוט אדם שלם, ולא מדובר