ראיתי ב"אמונת עתיך" 124 שאתם מדברים על אדם שלקה בליבו ועבר ניתוח שיש לו לשתות בלי הגבלה. אני עברתי אירוע לב ב-ה' סיון והכניסו לי 3 סטנטים בשני צנתורים. אף רופא לא אמר לי דבר לגבי שתייה בימי צום, אלא רק אמרו לי שחיוני שאקח תרופת "בילינטה" בכל יום למרות הצום.האם גם לי אתם אומרים שאני חייב לשתות בלי הגבלה למרות הצום? השאלה מתייחסת גם ל-י"ז בתמוז, גם לתשעה באב וגם ליום כיפור.
א. הביטוי 'בלי הגבלה' – כוונתו לשתיה ללא הקפדה על פחות מכשיעור.
ב. התייבשות מחמת הצום, מעלה את הצמיגיות של הדם, מצב שיכול להיות מסוכן כשכלי הדם כבר סתומים חלקית.
ג. התקף לב מהווה בדרך כלל סימן ברור שחלק מכלי הדם כבר סתומים לפחות חלקית.
הדברים אמורים למעשה הן לגבי י"ז בתמוז וצום גדליה והן לגבי ט' באב.
לגבי יום הכיפורים עליך לקבל חוות דעת מפורטת מן הרופא המטפל, ולפעול על פיה.
במידה שישארו דברים לא ברורים – אנא חזור אלינו.
בשעה שכורעת לילד ירכותיה מצטננות כאבנים (סוטה דף יא עמוד ב) האם יש דיון בהתאמה של תיאור זה למציאות המדודה מדעית?
שלום, שמחתי מאד לראות את פעילותכם המבורכת. שאלתי קצרה ותמציתית: אם בבדיקת מי שפיר נמצא בצורה חד משמעית שלעובר הפרעה כרומוזומלית (תסמונת דאון וכיו"ב)- האם
קראתי בעניין רב את מאמרו של הרב בעניין דעתו של הגרש"ז על דיאפרגמה (אסיא עז-עח, עמ' 136-154 (2006)).אני מבקש הפנייה לחוןמר על שתי נקודות שלא