נגישות
| סל קניות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

יפוי כוח רפואי לאפוטרופוס ואופני קבלת החלטות

[DISPLAY_ULTIMATE_SOCIAL_ICONS]

28 במרץ 2014

הרב המשיב: הרב ד"ר מרדכי הלפרין

שאלה:

שלום לרב,
 אודה לתשובתך העקרונית ולהפנייה למקורות במשפט העברי בסוגיה המפורטת לקמן:
כיום מנסים לקדם בחקיקה, אפשרות למתן הנחיות רפואיות באמצעות ייפוי כוח במקביל למוסד האפוטרופסות המוסדר בחוק כיום.
שאלתי היא כאשר מייפה הכוח/חסוי הגיע למצב בו הוא לא מסוגל יותר לקבל החלטות בשל מצבו הנפשי או השכלי, מהן אמות המידה שעל פיהם נדרש בא הכוח או האפוטרופוס לקבל את החלטתו.
השאלה מתחדדת במקרים הבאים
                     1.         רצון מייפה הכוח בטיפול רפואי מסוים שהוכח ברבות השנים כמזיק.
                     2.         ישנם מספר מיופי כוח/אפוטרופוסים והם חלוקים בדעתם באשר לאופן הטיפול.
                     3.         התלבטות האפוטרופוס/מיופה הכוח בין שני ביצוע טיפולים רפואיים שונים. (למשל כריתת רגל לחולה סכרת, שאינו חולה הנוטה למות והרופאים משערים שאי כריתת הרגל עלולה להביא לקיצור בתוחלת החיים).

 בברכה,
ב

תשובה:

א.  על מיופה הכוח (או האפוטרופוס במקרים בהם הוא מוסמך להחליט) לשקול קודם כל שני שיקולים עיקריים: מהי טובתו של המטופל ומה לדעתו המטופל היה מחליט אילו היה כשיר.
לפיכך לשאלה מס' 1 התשובה פשוטה.
ב. כשיש חילוקי דעות מהי טובת המטופל, או מה היה המטופל רוצה אילו היה כשיר – עלינו לנסות לברר יותר לעומק מה היה רצונו של המטופל.
ג.  כשיש סתירה בין טובת המטופל לפי הבנת מיופה הכוח לבין רצונו המשוער של המטופל, ברוב המקרים יכריע רצונו המשוער של המטופל, אלא אם כן מדובר במקרים בהם רצון כזה מנוגד לדין.
ד.  ראה גם חוק החולה הנוטה למות, שהוא מתאים בדרך כלל לגישה המרכזית בהלכה (של הגרש"ז אויערבאך והגר"מ פיינשטיין זצ"ל), וכן מאמרו של פרופ' שטיינברג, על הבסיס ההלכתי לחוק הנוטה למות, הצעת החוק שעליה הושתת החוק שהתקבל מאוחר יותר בסוף 2005. 

[print_link]

שאלות נוספות

מכון שלזינגר ©