נגישות
להלן מצוטט מקרה, והשאלה היא איך יש להתנהג במקרה כזה (המקרה אירע בישוב דולב בשבת שעברה):
חצי שעה לפני שבת, אברהם איתן (בן שנה ושמונה) התחיל לייבב (לא ראינו שמשהו קרה) ולהחזיק את יד שמאל בעזרת יד ימין. הוא בכה מאוד בכל פעם שהזזנו אותו וראו עליו שהוא סובל.
מכיון שהיה כבר קרוב לשבת, לא נסעתי איתו לטרם אלא הלכתי לאחות הישובית, אשה מנוסה ומקסימה שיודעת להחזיר מפרקים שיוצאים מהמקום (אם כי אסור לה לעשות את זה).
היא אמרה שזה לא מרפק מכיון שהוא מכופף את היד.
אני חשבתי ששורש כף היד יצא מהמקום בגלל הצורה בה הוא החזיק את היד, אבל היא טענה שזה בלתי אפשרי.
ככלל, אני מאוד סומכת עליה ומחזיקה ממנה.
היא המליצה על אקמול ולראות איך הוא עובר את הלילה.
נתתי לו אקמול וניסיתי להניק אותו, אבל זה כאב לו מדי.
הרדמתי אותו עלי והעברתי אותו בזהירות לישון על הספה. הוא ישן שם כשעם כל תזוזה הוא מייבב ונרדם שוב.
כשהלכתי לישון, העברתי אותו למיטה שלו. גם שם הוא המשיך לישון ורק ייבב עם כל תזוזה.
כששאלנו אותו איפה כואב, הוא הצביע על שורש כף יד שמאל.
אשמח לכל תובנה.
שבוע טוב.
הכלל הוא שבכל ספק הכי קטן של פיקוח נפש צריכים להגיע גם בשבת (אם אפשר ע"י נהג גוי ואם לא אז גם על ידי נהג יהודי) למקום מוסמך שיכול לאבחן ולטפל בהתאם.
אם את סומכת על האחות והיא בטוחה שאין כאן כל צל של ספק של פקוח נפש אז צריך לחכות עד מוצאי שבת. אבל אם יש אפילו צל של ספק – ובמיוחד בתינוק – צריכים להגיע לבית החולים כדי לצלם ולאבחן במדויק על מה מדובר.
ממכתבך אני מבין על מה לא מדובר לדעת האחות, אך נראה שאין לה אבחנה רפואית ברורה, על מה כן מדובר. במקרה כזה, אם היד היתה גם נפוחה או היה שינוי בצבעו, צריכים לחלל שבת, בין השאר שמא נפגע כלי דם.
אני שולח אליך העתק דו"ח מבית חולים בענין הפלה שנעשתה לפני כשלושים שנה, בשבוע עשירי לווסת (כנראה שמיני לביאה).מדובר בהריון ראשון, שאחריו נולד בן בריא
שלום רב, ברצוני לשדך לחברה שלי בחור . במשפחת הבחורה ישנה מחלה גנטית "הפרה המשוגעת" (קרויצפלד יקוב) שכידוע יתכן שתתקוף בסביבות גיל 50-60 ויתכן שבכלל
שלום וברכה. אשמח למענה מהיר. אני בת 27, בהריון ראשון בשבוע 23. בשבוע 13 נערכה בדיקת שקיפות עורפית בה התקבלה תוצאה של 3.7 ובצקת כללית