נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

כיבוד הורים במצב של טיפול פסיכיאטרי

[DISPLAY_ULTIMATE_SOCIAL_ICONS]

15 בדצמבר 2014

הרב המשיב: הרב ד"ר מרדכי הלפרין

שאלה:

הרב אוריאל בנר התייחס לשאלה זו בעומק במאמרו, "גדרי מצוות כיבוד אב ואם, והשלכותיהם על טיפול פסיכולוגי" (ספר אסיא י"ב, עמ' 319-325). עיי"ש ובמקורות שהביא. נזכיר כאן תמצית הדברים.

לכאורה הדבר שנוי במחלוקת בין הרב שלמה אבינר לבין הרב יצחק זילברשטיין.

הרב אבינר כתב: "אין איסור הלכתי שתהיה תחושת כעס כלפי ההורים, ויש רק איסור לבטא זאת כלפיהם בצורה פוגעת, כגון להכלימם. לכן אם המטפל סובר שאפשרות לילד לבטא מילולית את כעסו כלפי הוריו בפני המטפל, היא היא שתרפא אותו, יש מקום לזה. ביחוד שעל פי רוב הכוונה להדרכת מעבר, וכאשר המטופל יחזור לשיווי המשקל הנפשי שלו גם הכעס יעלם לאיטו; אך בודאי שניתוק ילד מהוריו אסור על פי ההלכה, אא"כ נגיע למסקנה שניתוק זה נצרך באורח אובייקטיבי לרפואתו של הילד". (עיטורי כהנים, מס' 85 עמ' 8)

לעמות זה, הרב זילברשטיין פסק באופן מוחלט:[ "אסור בשום פנים להעלות את חלקם של ההורים למודעות הילד, כי יש בזה עוון ארור מקלה אביו ואמו, ואין להתרפאות באיסורים". (ספר אסיא כרך ח עמ' 211).

הרב בנר תלה את הדבר במחלוקת ראשונים. ספר החסידים כלל גם יחס בלב במצוות כיבוד ומורא אב ואם (וכן פסק בחיי אדם כלל יד), אך פשט לשון הרמב"ם (הל' ממרים פ"ו ה"ג) משמע שגדרי המצווה במעשה ודיבור בלבד (וכן הביא לשונו בשו"ע יו"ד רמ, ב-ד). אולם, בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל כתב שגם לרמב"ם, אף שאין ציווי מפורש, ודאי שהוא רצון התורה שגם לו משמעות הלכתית מחייבת.

בסיום דבריו, הביא הרב בנר את דברי הגרז"נ גולדברג שגם כאשר אין ההורים דומים לנכבדי ארץ במעשיהם, בכל זאת יש מקום לכבדם מחמת משׂרתם כאב ואם והטובה הבאה מידם לילד שהביאוהו לעולם, בדומה למלך שמכבדים אותו הגם שאינו תמיד ראוי מצד עצמו למלוכה.

היוצא מזה: אם הדבר יביא לידי ביטוי מעשי של זלזול הילד בהורים שלו, וכ"ש אם יביא לידי ניתוק מהם, הדבר אסור – שיש בזה איסור ברור של ביטול מצוות מורה, וארור של מקלה אביו ואמו. גם אם הדבר יביא לרפואת המטופל, אין מתרפאין באיסורים.

אם הדבר לא יבוא לידי ביטוי בהתנהגות זלזול כלפי ההורים, אלא בתוך שיחות עם המטפל, הדבר תלוי לכאורה במחלוקת הרב אבינר (עפ"י פשט משמעות הרמב"ם ושו"ע) והרב זילברשטיין (עפ"י ספר חסידים, פסק הח"א, ודברי הגריש"א זצ"ל).

איך מכריעים למעשה למטפל השואל??

תשובה:

על הדברים הנ"ל יש להעיר:

1. יש להתייחס לחומרת מצב הנפשי של המטופל. ישנו מצבי דכאון וכדו' שגובלים כבר בפיקו"נ, ואז יש להתיר שאר איסורים להתרפא מהם. (שו"ע יו"ד קנה, ג)

2. יש גם הבדל בין מצב עויין מתמשך של ההורים לבין מצב שהוא בעיקר בעבר. אם המצב מתמשך, א"כ יש בזה גם גדר של אפרושי מאיסורא של ההורים ביחס המזלזל שלהם וכו'.

3. אם הילד כבר מודע להתנהגות ההורים ומזלזל בהם, או שרוכש שנאה בלב, ועל ידי טיפול מבוקר בנושא יוכל המטפל למתן את הזלזול והשנאה, יש מקום לסברת "חלל עליו שבת א' כדי שישמור שבתות הרבה". (שבת קנא, ב)

4. גם לדעת המתירים, ראוי להעלות את הדברים מתוך שמירה על כבודם כהורים, והדגש שלמרות תפקודם הלקוי, ראויים הם להערכה מצד בכך שהביאוהו לעולם ושאר הדברים הטובים שבהם ושעושים לטובת הילד המטופל, כביאור הגרז"נ גולדברג.

[print_link]

שאלות נוספות

עיבור מהאמבטיה

שלום רב. קראתי המאמר על הגדרת הורות וברצוני לידע – האם עיבור מהאמבטיה יתכן? האם הזרע ישרוד , יוכל לחדור מעצמו למיקום המדוייק ותתרחש הפריה?

קרא עוד »

בעניין הגדרת רגע הלידה

לכבוד הרה"ג ד"ר מרדכי הלפרין שלום רב!ידועה שיטת חלק מהפוסקים, שהגדרת רגע הלידה היא המעבר מהרחם לנרתיק, ויש בדורנו שחששו לחומרא לשיטה זו. כשהייתי עם

קרא עוד »