כתמים ודימומים מסרזט

שלום וברכה

 

ראשית מזל טוב על הלידה, הרבה נחת.

 

הניסיון להיטהר במשך זמן המתואר בשאלה, הינו חריג מהרגיל ויש לבחון מספר אפשרויות, כדי לאפשר היטהרות בהקדם האפשרי.

 

אמצעי מניעה בזמן הנקה:

באופן עקרוני, ההמלצה הרווחת במהלך תקופת ההנקה הינה השימוש בגלולות המכילות פרוגסטרון בלבד, מתוך גישה שהגלולות המשלבות אסטרוגן עלולות לפגוע בכמות ואיכות חלב האם.

 

כמו כן, בהמלצת רופא ניתן להשתמש בהתקן תוך רחמי (הורמונלי/ נחושת), כאשר המניעה נדרשת לזמן ארוך. השימוש בהתקן תוך רחמי, עלול לשנות את הרגלי הוסת, בכמות הדמם ובמשך ימי הוסת, דבר המשתנה מאשה לאשה.

 

 

דימום וסתי מוגבר:

כאשר ישנו דימום מוגבר המקשה להיטהר, יש לבחון אפשרויות רפואיות והלכתיות העשויות לשפר את הסיטואציה.

 

מבחינה רפואית, ניתן לבחון הכפלה של המינון (ישנם מספר אפשרויות של אופן ההכפלה), כמו כן ניתן לשקול שילוב של גלולת פרימולוט כדי לייצב את הרירית למניעת ההכתמות. אופציה נוספת, ניתן לשקול שימוש בטבליות אסטרופם (וגינליות) למשך מספר ימים. מותר לציין שכל שינוי באופן השימוש, מצריך התייעצות מקצועית אצל רופא נשים.

 

מבחינה הלכתית, יש לבדוק האם ניתן להקל מספר הקלות הלכתיות, כדי שהכתמים לא יפסלו את רציפות ספירת שבעת ימי הנקיים. נכון להתייעץ באופן פרטני בכל הכתמה כדי לקבל פסיקה אינדיבידואלית בהתאם לסיטואציה.

 

להלן התייחסות כללית לדימום בין וסתי בגין שימוש באמצעים הורמונליים:

 

דימום בגין שימוש באמצעים הורמונליים – רקע:

מבחינה רפואית, הכתמות דמיות זעירות המופיעות בגין שימוש באמצעים הורמונליים הינן תקינות ואינן מעידות על בעיה רפואית, כפי שמופיע בהתוויה המצורפת בעת מתן האישור לשימוש באמצעי המניעה.

 

חרף זאת מבחינה הלכתית, דימום המופיע בגין שימוש באמצעים הורמונליים (גלולת/ התקן/ טבעת/ מדבקה …), דינו ככל דם היוצא מהרחם שהוא עלול לטמא, ולהקשות על זוג השומרים על הלכות טהרת המשפחה.

 

היחס ההלכתי:

מבחינה הלכתית, כאשר נמצאה הכתמה דמית, ישנם מספר פרמטרים הלכתיים הקובעים מתי ההכתמה מטמאה ומתי היא טהורה. ראשית יש להבדיל בין מקרה שהדם נמצא בתוך הגוף (נרתיק), למקרה שהדם נמצא מחוץ לגוף. כדלהלן:

 

דם הנמצא בתוך הגוף:

כאשר הדם נמצא בתוך הגוף, כלומר בתוך הנרתיק כגון בבדיקת טהרה, או על גבי כל דבר שהיה בתוך הנרתיק (כגון: טמפון/ אצבע/ מכשיר/ איבר הבעל), הדם מטמא והאשה נחשבת כנדה.

 

כמובן, זאת בהנחה שמקור הדימום מהרחם ולא בגין פציעה בנרתיק, שבמקרה זה ניתן לתלות (באמצעות "בודקת טהרה") את מקור הדם בפצע והאשה טהורה.

 

דם הנמצא מחוץ לגוף:

כאשר הדם נמצא מחוץ לגוף (כגון: בניגוב חיצוני/ בגד תחתון/ תחבושת היגיינית/ מגבת), תלוי במספר פרמטרים הלכתיים של הלכות כתמים. כגון, מהי מידת הכמות, מהי התדירות, מה הגוון של המצע שעליו נמצא הדם, והאם המצע נחשב מבחינה הלכתית כ'דבר המקבל טומאה', ועוד.

 

ייעוץ רפואי:

מלבד האמור, יש לבחון האם ישנה סיבה הנראית לעין הגורמת להכתמה, שניתן לשנותה.

 

נשים המשתמשות בגלולות הורמונליות, עליהן לדייק את זמן צריכת הגלולות לשעה מדויקת, היות ושינוי בזמני נטילת הגלולות עלול לייצר הכתמה דמית בין וסתית.

 

כמו כן, נכון להתייעץ עם הרופא המטפל, היות ופעמים ניתן להחליף לגלולה עם מינון מוגבר, או להכפיל את המינון, או לשלב גלולה נוספת למנוע את תופעת ההכתמות.

 

נשים בעלות התקן, יש לוודא שהתקן הותקן כהלכה.

 

 

הנחיות להימנע משאלות הלכתיות:

היות והשימוש באמצעים הורמונליים למניעת הריון, עלולים לייצר כתמים בין וסתיים, שעלולים להקשות את תהליך הטהרה.

 

על פי ההלכה כתמי דם הנמצאים מחוץ לגוף אינם מטמאים כאשר הם נמצאו על מצע צבעוני (שאינו לבן). לפיכך, בימים שהאשה טהורה, יש להקפיד על לבישת בגד תחתון צבעוני, וכן להציע סדין צבעוני במיטה, וכן להשתמש במגבת צבעונית – כדי למנוע מצב של הטמאות לשווא.

 

כמו כן אין חובה לבחון האם ישנה הפרשה דמית לאחר שימוש בחדר נוחיות.

 

הנחיות לשבעת ימי הנקיים:

אשה המשתמשת באמצעים הורמונליים למניעת הריון הגורמים להכתמות, במידה והכתמים מהווים קושי להיטהר, ניתן לשאול חכם האם אפשר להפחית את סך הבדיקות מכפי הרגילות השגרתית של האשה [ברם, את שלושת הבדיקות ההכרחיות, בכל מקרה חובה לבצע. הבדיקות ההכרחיות הן: 1. הפסק טהרה. 2. בדיקת יום הראשון לנקיים. 3. בדיקת יום השביעי לנקיים].

 

כמו כן, אף שהמנהג ללבוש בשבעת ימי הנקיים בגד תחתון לבן לתוספת בירור, בנות עדות המזרח יכולות להקל ללבוש בגד צבעוני, ובנות אשכנז רשאיות להניח תחבושת היגיינית (לבנה) מעלה הבגד התחתון, כדי לצלוח את ימי הנקיים ללא היטמאות לשווא.

 

ייעוץ הלכתי:

באופן מעשי כאשר מופיעה הכתמה דמית, יש להתייעץ עם פוסק טהרה באופן פרטני, ולהציג את מכלול הסיטואציה, כדי שיהיה ניתן לקבל פסיקה הלכתית אינדיבידואלית.