שלום רב! האם בימים עברו היה מושגים כמו עזרה ראשונה, מד"א, רפואת חירום? מתי התחילו המושגים האלה אצלנו? האם כל הדברים האלה היו נחוצים לדורות הקודמים בכלל? או שהאמונה באלוקי ישראל הספיקה להם? נניח שאדם חלילה חטף התקף לב או טבע וכו`. האם באמת זו מצווה "להציל" אותו? אני יודע שזו שאלה מוזרה וש"כל המקיים נפש אחת בישראל, כאילו קיים עולם ומלואו", אבל… מה בדיוק תפקידנו כבני אדם?
אם תגיד שהכל משמיים, אז כנראה הייתה סיבה שזה קרה, ואם האדם יצא מזה בשלום (ללא עזרת של אנשים), אז זה כי כך נגזר. אם תגיד שעולם כמנהגו נוהג, אז האם אנשים פשוט "נופלים" במקומות אקראיים ואם הגענו אליהם והצלנו אותם, מה טוב, ואם לא אז קורה שפשוט מתים…??
מה בדיוק מקומו של האדם בהצלת נפשות? כתוב "רפא ירפא", כלומר אדם צריך ללכת לרופא, אבל לא יותר מדיי, כדי שלא שישים את מבטחו ברופאים. אלא צריך לבטוח בקב"ה. למה צריך ללכת לרופא בכלל? באיזו מידה השגחתו של הבורא באה לידי ביטוי במצבו של אדם? מצטער אם השאלות שלי אולי נשמעות מקוממות או אדישות אבל אני חייב לנסות ולהבין את הדברים. תודה רבה ושבוע טוב!
בתודה
ראשית כדאי לעיין באנציקלופדיה ההלכתית רפואית (הרב פרופ' אברהם שטינברג, מהדורה חדשה תשס"ו), בערכים "רפואה" (כרך ז, עמ' 157-243), ו"לא תעמוד על דם רעיך" (כרך ד, עמ' 183-195), ובמקורות המצוינים שם.
את הספר ניתן לרכוש באתר המכון.
מאמרים מקוצרים על בסיס ערכים אלה אלה, נמצאים במאגר של מכון שלזינגר, "התורה והרפואה": רפואה ולא תעמוד על דם רעך אם תיוותרנה שאלות לאחר לימוד הנושאים ומקורותיהם, נשמח לסייע בהבנת הנושא.
שלום !! אנו עושות עבודה בתושב"ע וברצונינו להציג שאלה : האם מותר לנתק אדם מהמכשירים שמעניקים לו חיים ,והאם מותר בכלל לחבר אותו מלכתחילה ?,ובאיזה
שלום רב. אני תלמידת כיתה י"ב באולפנת בהרן בגדרה. במסגרת לימודיי במגמת תקשורת עליי להגיש תוכנית גמר (ברדיו). בתוכניתי בחרת לעסוק בחלומות. או ליתר דיוק-
