1. לאיזה איבר מתכוונת הגמרא באומרה – "מי שנשכו… מאכילין אותו מחצר כבד שלו"(מסכת יומא פרק 8 דף פ"ד עמוד ב)?
2. נכתב באותו מקור: "עוברה שהריחה מאכילין אותה…"
היכן בשולחן ערוך נכתב שבשלב ראשון צריך ללחוש באזנה שהיום יום כיפור כדי שהעובר ישמע ו"ירגע" ורק אח"כ אם הוא לא נרגע אז מאכילין אותה מעט?
3. נכתב בתורה- "בצער תלדי בנים"
היכן נכתב במקורותינו שכשכתבה התורה בנים התכוונה גם לבנות? < הרי גם בבנות יש צער…
לשאלה הראשונה: ראה ספר אסיא ו', בסדרת הפרקים על הפתלוגיה בתלמוד ובנושאי כליו, פרק רביעי – הכבד, עמק 241-248, כשהדיון בשאלתך מרוכז בעמ' 243 שם.
לשאלה השניה: שו"ע או"ח סימן תרי"ז סעיף ב. אבל לא מדובר בכך שהעובר ישמע וירגע אלא שהיא, האישה בהריון, היא תשמע ותרגע.
באמירה כזו ניתן להבחין בין צורך אובייקטיבי (שקשור גם בעובר) שעליו אין השפעה של האמירה, לבין צורך פסיכוסומטי של האישה בהריון, שעליו יכולה להיות השפעה של הלחישה.
לשאלה השלישית: הכלל הדיקדוקי העתיק בשפה העברית קובע שכאשר קיימת קבוצה מעורבת של זכרים ונקבות ההתייחסות אליהם היא בלשון זכר. בדיוק כמו "בעצב תלדי בנים" כשהכוונה לקבוצה המשותפת של כל היילודים.
כבוד הרב שלום לפני כ 3 וחצי חודשים התגלה אצל דודתי אחות אימי,מחלה קשה מחלת הלוקמיה (סרטן הדם)היא נשואה + 4ילדים שניים מהם קטנים בעקבות
אנחנו זוג נשים דתיות שחיות יחד, לאחרונה החלטנו להביא ילד לעולם מתרומת זרע דרך אחד מבנקי הזרע הפועלים בארץ. אני לא שואלת לגבי החיים שלנו
