שימוש במחקרים רפואיים נאציים
What does modern Jewish law/medical ethics say about using the information/research that came from the Nazi experiments conducted in the camps?
כשמדובר בקביעת מוות לבבי-נשימתי, מהו משך הזמן הנדרש להמתין לאחר הפסקת הנשימה ופעולת הלב?
המשנה במסכת שבת [פכ"ג מ"ה] הדגישה את האיסור לקרב מותו של גוסס גם כאשר מדובר ברגע האחרון של חייו: "והמעמץ עם[1] יציאת הנפש – הרי זה שופך דמים"
הרמב"ם בהלכות אבל [פ"ד ה"ה] הוסיף כי גם מייד אחרי יציאת הנשמה, אין לגעת בנפטר, אלא "ישהה מעט שמא נתעלף". עצם האפשרות לטעות והחלפה בין התעלפות למוות, מוזכרת בגמרא במסכת נדרים [פז, א]. אף שהטור והשו"ע [שם] לא ציינו את הצורך בהמתנה אחרי הפסקת הנשימה [והלב], הש"ך [יו"ד שלט ס"ק ו] הביא להלכה את דברי הרמב"ם המצריך שהייה מועטת לפני הטיפול בגופה.
מהו זמן השהיה הנדרש? מנהג ירושלים להבדיל בין כיסוי פני המת בסדין, שנעשה מייד אחרי ש"בדיקת הנוצה" מראה העדר נשימה של "איזה זמן" לבין הטיפול במת והורדתו מהמיטה, שנעשה רק כעבור 20 דקות [גשר החיים, כרך א, פרק ג, תחילת פסקה א ותחילת פסקה ב].
[1] ראה שבת פ"א מ"ח; פ"ב מ"ז; יומא פ"א מ"ד. מבואר שם שהביטוי "עם" פירושו רגע לפני.
What does modern Jewish law/medical ethics say about using the information/research that came from the Nazi experiments conducted in the camps?
זוהי אמנם שאלה לא בהלכה אלא בבריאות, אני ב"ה צם ללא קשיים, אך יש לי בעיה מוזרה . לאחר כל צום מתחילים לי כאבי ראש
שלום רב, לשם עבודה באוניברסיטה על תרומת ביצית/זרע וההשקפה של ההלכה, אשמח באם תענו על השאלה הבאה: ילד ממזר-שלא יודעים מי אמו או אביו. מה
שלום רב, מהי עמדת ההלכה בענין תרומת איברים? האם מותר להסדיר כרטיס תרומת איברים למקרה מוות חו"ח (כרטיס אדי)? האם זו מצווה? בברכה – שי