משככי כאבים לחולים סופנים – האפקט הכפול
שמי הוא לי וורשבסקי ואני סטודנטית לתואר שני במדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. במסגרת לימודי אני עושה עבודת סמינר בנושא: כיצד רואה ההלכה את עקרון
שלום,
ביחס לעבודה בנושא המתת חסד, עלתה לנו שאלה, שאשמח אם נוכל לקבל עליה תשובה;
האם ניתן למנוע מחולה הנוטה למות פעולות או תרופות מאריכות חיים על מנת שלא ימשיך לסבול?
תודה רבה!
א. מאז ומעולם ההלכה היהודית מבדילה בין המתת חסד ("רצח מתוך רחמים") שהיא אסורה למעשה, לבין המנעות מטיפול מאריך חיים, שעשויה להיות מותרת במצבי סבל מסויימים. בשני העשורים האחרונים עמדת האתיקה הרפואית שבעבר שללה לחלוטין הימנעות מטיפול מאריך חיים, התקרבה לעקרונות ההלכתיים המתירים זאת במקרי סבל קשה.
ראי למשל את מאמרו של פרופ' אברהם שטיינברג הבסיס ההלכתי להצעת חוק "החולה הנוטה למות", רפואה והלכה: הלכה למעשה, עמ' 476-488 (2006); אסיא עא-עב, עמ' 25-39 (2003), ובמקורות המצוינים שם. כמו כן ראי מה שהביא הרב אברהם פרבשטיין (ראש ישיבת חברון) בשם החזון איש באסיא עז-עח (תשס"ו) עמ' 37. כדאי לעיין גם באנצקלופדיה ההלכתית-רפואית (מהדורת תשס"ו) כרך ה' ערך נוטה למות".
ב. פרטים נוספים ניתן ללמוד מחוק החולה הנוטה למות (תשס"ו) כאשר עמדת ההלכה מפורטת במאמרו של פרופ' שטיינברג המצוינת לעיל בפסקה א'.
שמי הוא לי וורשבסקי ואני סטודנטית לתואר שני במדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. במסגרת לימודי אני עושה עבודת סמינר בנושא: כיצד רואה ההלכה את עקרון
שלום , רציתי לשאול את כבוד הרב, האם יש חיוב הלכתי לקיים את הדרכות הרופאים ביחס לחשיבות ביצוע פעילות גופנית לאנשים בריאים כדי למנוע מחלות מסוכנות
בס"ד אני וחברתי עורכות עבודה בנושא הפונדקאות ובחלק של הרקע ההלכתי יש לנו כמה שאלות: 1.האם בכלל מותר לקחת אם פונדקאית לפי ההלכה? (דעות של