דודי כבן 50 עבר ביום שישי האחרון ניתוח לכריתת חלק נוסף מרגלו עקב היותו חולה סוכרת. עד לרגע זה הוא עדיין לא התעורר. הוא מאושפז כרגע בטיפול נמרץ – מחובר למכונות הנשמה הרופאים מגדירים את מצבו קריטי ואומרים כי יש לו בצקת חריפה במוח וועדה רפואית שהתכנסה לפני כשעתיים הגדירה את מצבו כמוות קליני וממליצה לנתק אותו ממכונת ההנשמה הם רוצים לתת לו 12 שעות לפני שהם מנתקים. אנחנו מתנגדים לניתוק ומעדיפים להשאיר את ההחלטה על רגע מותו בידי הקב"ה. מה עושים במצב כזה
א. המושג מוות קליני איננו מוכר ברפואה יתכן שכוונתך למוות מוחי, אך יש להבהיר זאת במפורש.
ב. לא ניתן להתייחס לשאלה כבדת משקל כזו מבלי לראות מכתב סיכום מחלה מעודכן וכן את העתק הטופס בו מצוינות הבדיקות שנערכו לקביעת מוות מוחי, אם נעשו כאלה.
ג. בשאלות כבדות משקל מסוג זה חובה להתייעץ באופן אישי עם רב מורה הוראה.
מאחר והנושא מורכב מאוד, קיימות בו מחלוקות רציניות בין הפוסקים, וכל נתון רפואי יכול לשנות את הפסיקה ההלכתית.
אני סטודנטית להוראה ויש לי עבודה סמינריונית בקורס יהדות ומדע, נושא העבודה שבחרתי הוא מכשיר האיזי טנס שהוא מכשיר אלקטרוני המשכך צירי לידה. בעבודתי אני
שלום הרבשמי מ',אני לא רואה היום מערכת המגדלת תלמידי חכמים בעלי רקע מדעי.בעצם, אין אף מוסד העוסק בכך באמת. אין אף מוסד המקנה ויוצר גישה
