תרומת זרע מגוי
בס"ד אני בחורה דתיה בת 37 (בקרוב) ולא עלה בידי למצוא את בן זוגי. כבר זמן מה שאני עורגת לילדים ולמשפחה משלי. בתקופה האחרונה התחלתי
דודי כבן 50 עבר ביום שישי האחרון ניתוח לכריתת חלק נוסף מרגלו עקב היותו חולה סוכרת. עד לרגע זה הוא עדיין לא התעורר. הוא מאושפז כרגע בטיפול נמרץ – מחובר למכונות הנשמה הרופאים מגדירים את מצבו קריטי ואומרים כי יש לו בצקת חריפה במוח וועדה רפואית שהתכנסה לפני כשעתיים הגדירה את מצבו כמוות קליני וממליצה לנתק אותו ממכונת ההנשמה הם רוצים לתת לו 12 שעות לפני שהם מנתקים. אנחנו מתנגדים לניתוק ומעדיפים להשאיר את ההחלטה על רגע מותו בידי הקב"ה. מה עושים במצב כזה
א. המושג מוות קליני איננו מוכר ברפואה יתכן שכוונתך למוות מוחי, אך יש להבהיר זאת במפורש.
ב. לא ניתן להתייחס לשאלה כבדת משקל כזו מבלי לראות מכתב סיכום מחלה מעודכן וכן את העתק הטופס בו מצוינות הבדיקות שנערכו לקביעת מוות מוחי, אם נעשו כאלה.
ג. בשאלות כבדות משקל מסוג זה חובה להתייעץ באופן אישי עם רב מורה הוראה.
מאחר והנושא מורכב מאוד, קיימות בו מחלוקות רציניות בין הפוסקים, וכל נתון רפואי יכול לשנות את הפסיקה ההלכתית.
בס"ד אני בחורה דתיה בת 37 (בקרוב) ולא עלה בידי למצוא את בן זוגי. כבר זמן מה שאני עורגת לילדים ולמשפחה משלי. בתקופה האחרונה התחלתי
שלום הרב הלפרין,המליצו לי לפנות אליך, ככתובת לבירורים בביולוגיה של נושאים הלכתיים. אני מקווה ששאלות כגון אלה לא מטרידות ומפריעות…אני תלמיד בישיבת עתניאל, והגענו לעיסוק
שלום רב. בנוגע לצום בהריון ביום כיפור. אני בהריון שלישי, ביום כיפור אהיה בשבוע 21. בעיקרון ההריון מוגדר כהריון רגיל ולא כהריון בסיכון אבל יש
האם בקביעת רגע המוות במדינת ישראל יש להשתמש בעמדת המשפט העברי? אם כן, מדוע? ואם לא מדוע? אודה לתשובתכם.