מעמדו ההלכתי של תינוק שנולד מאם פונדקאית גויה

בנוגע לקביעת אימהות בתרומת ביצית, מבחינה תיאורטית, קיימות ארבע אפשרויות עקרוניות לקביעת האימהות ביולדת מתרומת ביציות:

1. היולדת בלבד היא האם מבחינה הלכתית.
2. תורמת הביצית בלבד היא האם מבחינה הלכתית.
3. הצאצא הינו חסר אם מבחינה הלכתית.
4. לצאצא שתי אימהות מבחינה הלכתית.

מקורות לעיון: ר״מ הלוי סולוביצ׳יק, אור המזרח 100 עמי 122-128 : רז״נ גולדברג ורא״י הלוי כלאב, תחומין ה, 248-274; רי״מ בן מאיר, 'הפריית מבחנה – יחס עובר הנולד לאם פונדקאית ולאם ביולוגית', ספר אסיא ח, 153-168; 'הורות משפטית והרות גנטית בהלכה' ספר אסיא ח, 73-81, ובמראי המקומות הנוספים המצויינים שם; מ' הלפרין, תרומת חומר גנטי בטיפולי פוריות', תורה שבעל פה, חוברת לג, (מוסד הרב קוק, ירושלים).

עידכון תש"ע: עוד על שיטות הפוסקים בסוגיית קביעת אמהוּת בתרומת ביצית ובפונדקאות, ראה:

א. אנציקלופדיה הלכתית רפואית (מהד' חדשה תשס"ו), חלק ב, ערך 'הפריה חוץ גופית' פסקה: 'הפריה חוץ גופית מתורמת ביצית זרה או באמצעות פונדקאית' עמ' 855-870 ובמקורות המצויינים שם;

ב. נשמת אברהם (מהד' חדשה תשס"ז) חלק ג, אבן העזר, סימן א ס"ק ו17-5, ובמקורות המצויינים שם;

ג. אסופת מאמרים לקראת הכינוס הבינלאומי השני לרפואה אתיקה והלכה (מכון שלזינגר, ירושלים תשנ"ו) שער שני – פונדקאות, עמ' 79-339, במאמרים המובאים שם ובמקורותיהם;

ד. ישורון – מאסף תורני (מכון ישורון, ירושלים—ניו יורק) כרך כא, (ניסן תשס"ט) קונטרס 'דור ישרים יבורך' עמ' תקלא-תקפט, במאמרים המובאים שם ובמקורותיהם; קובץ בית הלל לח, (תמוז תשס"ט) עמ' לה-מב;  בית הלל לט, (אלול תשס"ט) עמ' לד-לו; אסיא פז-פח (כב, ג-ד), 100-102 (סיון תש"ע).

ה. לדעת הגר"א נבנצל שליט"א, המתבססת על מה ששמע מהרב זצ"ל, האֵם היא אך ורק האם הגנטית. יתר על כן, אם האב כהן ונולד להם בן מזרעו וביציות אשתו, דרך אם פונדקאית גויה, הולד מתייחס אחר שני ההורים הגנטיים והוא כהן לכל דבר. והדברים מתאימים לשיטת הגר"ע יוסף והגר"ש עמאר שהובאה באסיא פז-פח שם. הגר"א נבנצל הציג את דעתו בשיעור, אור לכ"ה שבט תשס"ח במסגרת ערב עיון על המהדורה החדשה של הנשמת אברהם.

רוב המקורות המצוינים למעלה עוסקים גם בשאלתך הספציפית.