קולוסקופיה לצוואר הרחם
שלום רב, האם בדיקת קולפוסקופיה אבחנתית לצוואר הרחם אוסרת בכל מקרה? בתודה מראש על התשובה
מוסכם בדברי הפוסקים שדינו של קדם-עובר מחוץ לרחם אינו דומה למעמדו של עובר במעי אמו (למשל לחלל שבת עבורו, גם לפני 40 יום).
הרבה סתמו ולא פירשו, אבל בתור מקור לחילוק יש שהביאו את דברי החכם צבי ודרשת הגמרא בסנהדרין "האדם באדם – זה עובר במעי אמו".
ונשאלת השאלה – לו יצוייר ילד הנולד מרחם מלאכותי (דבר שלא מופרך על פי התקדמות הטכנולוגיה כיום) מה יהיה דינו של וולד זה? ברור שחייבים לדונו ככל אדם – אך מה נעשה עם דרשת הגמרא הנ"ל ואיך נמשיך לבאר את החילוק בין עובר במעי אמו לעובר מחוץ לרחם?
תודה
א. המושג "קדם עובר" איננו מושג הלכתי. הוא המצאה של רופאים לצורך הרגשה טובה יותר בפגיעה "רק" בקדם עובר.
ב. לגבי עוברים ברחם, יש הבדל הלכתי בין עובר עד 40 יום לבין עובר בן 41 יום ומעלה.
ההבדל איננו קשור ברחם, אלא בהתפתחות העוברית. החל ביום ה-41, צורת העובר דומה כבר ליצור אנושי, בניגוד למצב קודם לכן.
ג. דרשת הגמרא בסנהדרין לגבי "אדם באדם" היא סיבה לחייב בן נח על הריגת עובר, ותו-לא
לכן שאלתך תהיה, האם לדעת תנא דבי רבי ישמעאל (סנהדרין שם) אותו הדין יהיה גם לגבי הריגת עובר בתוך רחם מלאכותי. כאן יש מקום לדיון, אך נדון בו רק כשהאקטואליה של השאלה תהיה קצת יותר קרובה.
קדימון: יש מגדולי הפוסקים שכבר כתבו שגם אם פונקציות חיים נשמרות באופן מלאכותי על ידי מכשירים, התוצאה ההלכתית היא שהאדם חי.
שלום רב, האם בדיקת קולפוסקופיה אבחנתית לצוואר הרחם אוסרת בכל מקרה? בתודה מראש על התשובה
האם ניתן להשתמש במקרר דיגיטלי מסוג "סמסונג" כאשר יש פתרון לתאורה בלבד ? או שצריך פתרון טכני מעמיק יותר ?
אנחנו עושות עבודה בביולוגיה בנושא מחלת ההמופיליה והורשתה לצאצאים. במסגרת העבודה אנחנו צריכות להציג 2 עמדות של מתדיינים הלכתיים (תוך ציון מקורות) על הדילמה שאנחנו
האם ישנו מי מחברי המכון (או אולי מחוץ למכון) שעמד פחות או יותר על הדברים העמומים הבאים שבידי: אחד מסוגי הפיגור השונים נגרם עקב שמרפס