המשך ל 2292
שלום רב, השאלה נוגעת לגבי שבת א. האם מותר בשבת לשאוב במשאבה ידנית חלב אם ? ב. מה הדין של חלב זה לשימושו בשבת עצמה
מוסכם בדברי הפוסקים שדינו של קדם-עובר מחוץ לרחם אינו דומה למעמדו של עובר במעי אמו (למשל לחלל שבת עבורו, גם לפני 40 יום).
הרבה סתמו ולא פירשו, אבל בתור מקור לחילוק יש שהביאו את דברי החכם צבי ודרשת הגמרא בסנהדרין "האדם באדם – זה עובר במעי אמו".
ונשאלת השאלה – לו יצוייר ילד הנולד מרחם מלאכותי (דבר שלא מופרך על פי התקדמות הטכנולוגיה כיום) מה יהיה דינו של וולד זה? ברור שחייבים לדונו ככל אדם – אך מה נעשה עם דרשת הגמרא הנ"ל ואיך נמשיך לבאר את החילוק בין עובר במעי אמו לעובר מחוץ לרחם?
תודה
א. המושג "קדם עובר" איננו מושג הלכתי. הוא המצאה של רופאים לצורך הרגשה טובה יותר בפגיעה "רק" בקדם עובר.
ב. לגבי עוברים ברחם, יש הבדל הלכתי בין עובר עד 40 יום לבין עובר בן 41 יום ומעלה.
ההבדל איננו קשור ברחם, אלא בהתפתחות העוברית. החל ביום ה-41, צורת העובר דומה כבר ליצור אנושי, בניגוד למצב קודם לכן.
ג. דרשת הגמרא בסנהדרין לגבי "אדם באדם" היא סיבה לחייב בן נח על הריגת עובר, ותו-לא
לכן שאלתך תהיה, האם לדעת תנא דבי רבי ישמעאל (סנהדרין שם) אותו הדין יהיה גם לגבי הריגת עובר בתוך רחם מלאכותי. כאן יש מקום לדיון, אך נדון בו רק כשהאקטואליה של השאלה תהיה קצת יותר קרובה.
קדימון: יש מגדולי הפוסקים שכבר כתבו שגם אם פונקציות חיים נשמרות באופן מלאכותי על ידי מכשירים, התוצאה ההלכתית היא שהאדם חי.
שלום רב, השאלה נוגעת לגבי שבת א. האם מותר בשבת לשאוב במשאבה ידנית חלב אם ? ב. מה הדין של חלב זה לשימושו בשבת עצמה
שלום, אני עושה עבודת סמנריון (במחלקה לתלמוד בבר-אילן) בנושא: "הפלה והשלכותיה המשפטיות-הלכתיות" כאשר ההתמקדות שלי היא בהפלות מלאכותיות עם דגש על בעיות ממוניות. הסמנריון הנ"ל
מעוניינת לקבל הגדרות ברורות של אתיקה תועלתנית ושל אתיקה דיאונטולוגית ומה ההבדלים ביניהם. תודה.
אני כשנה לאחר לידה (שלישית). לפני כחצי שנה התחלתי לקחת גלולות יסמין למניעה. לאחר הלידה הראשונה לקחתי גלולות סרזט וזה גרם כל הזמן לדימומים. לאחר