מקורות לחשיבות הפעילות הגופנית

א. כחלק מנושא שמירת הבריאות, ההתעמלות (במובן המודרני של פעילות גופנית-ספורטיבית) היא חשובה, כפי שפוסקים הבהירו בספריהם:

ראה בהנהגות הבריאות לרמב"ם, פרקי משה לרמב"ם מאמר יח.

אזהרת שמירת הבריאות על דעת הרמב"ן ז"ל, מתוך ספר רפואות כ"י, המובא באוסף כתבי הרמב"ן מאת הרב ח.ד. שעוועל, הוצאת מוסד הרב קוק, תשכ"ג, ח"א עמ' שפה, (וראה בהערה 1 שם).

לסקירה של הנושא ראה ערך "רפואה מונעת" באנציקלופדיה ההלכתית-רפואית פרופ' אברהם שטיינברג (הוצאה חדשה).

ב. לגבי ההתעמלות כחלק מנושא תרבות הגוף ויחס היהדות אליה, ראה אסופת מאמרים המקיפה את מקורות יהדות בהלכה ובהגות מן המקורות ועד היום, בדף לתרבות יהודית של משרד החינוך : "על תרבות הגוף ביהדות", גליון מס' 272 שבט תשס"ז, בעריכת ד"ר אריה סקריקובסקי.

ג. לגבי פעילות גופנית בשבת, ראה:

הרב יצחק שיף; התעמלות, עיסויים ופיזיוטרפיה בשבת ; רפואה והלכה: הלכה למעשה, עמ' 515-522 (2006) ; עמק הלכה חלק א', עמ' 177-185

"ריצה בשבת". הרב חיים דניאל משיח. שו"ת כרם חמד, ח"א, סי' א-ה, יט-כג, עמ' א-לד, רמא-רעא. הרב משיח מסביר את פרטי ההלכות של איסור הריצה, ומתי היא מותרת להתעמלות ולשמירה על כושר גופני. (לפיו מותר לטייל בשבת , גם לחולה המתכוון לרפואה. מובאים חילוקי דינים בתרגילי התעמלות בלי משקולות- מתי הם מותרים.)

דעה נוספת לגבי התעמלות בריאותית בשבת , מובאת בנשמת אברהם סימן שא, סעיף ב' סק"א. הנשמת אברהם מנחה גם לגבי ברכה על פעילות גופנית-בריאותית (סימן רל).

בחוברת אסיא הקרובה (פג-פד), אמור להתפרסם מאמר נוסף המשוה בין שיטת הרמב"ם לרפואה המודרנית בתחומים שונים כולל נושא הפעילות הגופנית.