משככי כאבים לחולים סופנים – האפקט הכפול

הנדון: עיקרון "האפקט הכפול"

מכתבך לרב הראשי לישראל

קבלתי הבקר מלשכת הרה"ר לישראל את העתק מכתבך שבנדון. להלן תשובתי:

ככלל, איסור רציחה קיים לא רק כאשר מדובר על רציחה בידיים, אלא גם בדרך של "גרמא" (רמב"ם הלכות רוצח, פרק ב, הלכה ב). בכל זאת, הטיפול במשככי כאב נרקוטיים מותר, אפילו אם יש חשש רחוק שהשימוש בהם עלול לקרב את מותו של החולה. המקור לפסיקה זו הוא תשובתו של הפוסק הדגול, הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל לשאלה הבאה, הדומה מאד לשאלתך,

"האם מותר לתת לחולה הסובל יסורים קשים סמים משככים [במקור הודפס בטעות: "משכרים"] (נרקוטיקה, כגון מורפיום וכיוצ"ב), אם ידוע שהם מחלישים את התנגדות הגוף למחלה ומקרבים את קיצו של החולה?

השאלה יחד עם תשובתו של הרב אויערבאך, בתוספת דיון מפורט בנימוקי ההיתר, בגבולותיו ובסייגיו, מובאים בספר אסיא ד, עמ' 260-264; בנשמת אברהם כרך שני (חלק יו"ד) סי' שלט, ס"ק ד; ובאנציקלופדיה הלכתית-רפואית כרך ד, ערך "הנוטה למות", עמודות 414-415.

את ספרי אסיא, נשמת אברהם והאנציקלופדיה – ניתן להשיג במכון שלזינגר לחקר הרפואה ע"פ התורה שליד המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. (טל. 6555266-02 6555267-02).

בברכה

הרב ד"ר מרדכי הלפרין