נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

מתנדב מד"א- קריעה על המת קביעת רגע המוות ומעמד הדם

[DISPLAY_ULTIMATE_SOCIAL_ICONS]

23 באוקטובר 2018

הרב המשיב: הרב ד"ר מרדכי הלפרין

שאלה:

מאתר כיפה, מספר השאלה: 114457

שלום וברכה! אני מתנדב במד"א ורציתי לשאול

1.לגבי קריעה בזמן מוות, מה הדין?

2.מה ההגדרה לכל הדעות היום של יציאת נשמה?

3.ומה הדין לגביי דם של פצוע שחי? ושמת? האם צריך לקבור?

תשובה:

1. לגבי קריעה, ראה ערך 'אבלות ואנינות' באנציקלופדיה ההלכתית-רפואית, בפרק 'קריעה בעת יציאת הנשמה'

2. ההגדרה של רגע יציאת הנשמה היא בד"כ פשוטה. היא הרגע שבו נפסקת הנשימה ופעולת הלב באופן בלתי הפיך.

(אם בוצעה החיאה שנכשלה- רגע המוות ההלכתי איננו רגע ההכרזה על כשלון ההחיאה, אלא הרגע בו פסקו הנשימה ופעילות הלב)

3. דם של פצוע חי לא טעון קבורה.

דם של פצוע שנפטר מהפציעה וסמוך לה – טעון קבורה כמו גם בגדי המת הספוגים בדם.

בכל זאת מותר לעכב קבורת הבגדים הללו אם יש בהם צורך לחקירה פלילית של גורם הפציעה

[print_link]

שאלות נוספות