בס"ד
מי שיוצא להציל בשבת, ורוצה לקחת עמו חפצים לנוחותו. מדין יציאה מחוץ לתחום כתב הגרש"ז במנח"ש א, ט"ו שכשם שלו מותר לצאת חוץ לתחום אף חפציו שקנו שביתה כרגליו יכולים לצאת.
אבל מה עם שיתופי מבואות ועירובי חצרות הרי לא השתתף במקום שאליו הוא מגיע?
נפק"מ למשל, לאחות שנוסעת מהישוב שלה לעיר אחרת ורוצה לקחת עמה אוכל.
עיקר איסור עירובין הוא להוציא מבית לחצר שאינה מעורבת.
במקרה שכבר הוצא מהבית לחצר שלא עירבו בו (בין בדרך היתר, כגון לבש בגד לחצר ופשטו שם, בין בדרך איסור), נחלקו ראשונים האם מותר להמשיך לטלטל בחצר (עי' מ"ב סי' שע"ב ס"א ס"ק ט"ז ובה"ל ד"ה שמא).
אולם, אם הוציא למקום פרטי אחר, כגון בית, עיין בבה"ל (שם) בשם הבית מאיר (סי' שמו) שאף לדעת האוסרים הנ"ל מותר לטלטל שם בכל הבית, כגון כאשר הביא נכרי משקה מבית לבית אחר, וז"ל: "מה ענין בית של יחיד לחצר שלא עירב, דאפילו לדעת המחמירין, היינו דוקא בחצר שלא עירב שרשות רבים שם ושייך לתא דר"ה ונתנו חכמים עליו דין ר"ה, אבל בבית מה ענין לחלק ברה"י גמור בין תוך ד"א לחוץ לד"א ובודאי היתר גמור הוא".
ונראה שה"ה כשהביא לחצר אחר שעירבו בו, שמותר לטלטל שם בכל החצר, שדינה כרה"י גמור. וכ"כ החיי אדם (כלל עח ס"א) בענין נכרי שהביא כליו של ישראל למקום שיש בו עירוב: "נכרי שהביא כליו של ישראל שהיו מונחין חוץ לתחום … אם הביאן הנכרי למקום שמוקף היקף, כגון לעיר המוקפת מחיצות או לחצר או למבוי שמתוקן בעירוב כדין או לבית, כל ההיקף נחשב להם כארבע אמות ומותר לטלטלן בכל ההיקף".
לפי"ז, אחרי שהאחות הביאה את חפציה בהיתר למקום שיש שם עירוב, מותר לה לטלטל אותם שם בכל העיר ואין חשש משום מצוות עירוב חצרות.
אגב, שאלה זה בעצם מצויה בכל מי שהולך מביתו למקום אחר שלא עירב איתם, הדבר פשוט שאחר שפשט בגדיו שם, מותר לו לטלטלם בכל הבית או העיר המעורבת. וה"ה כאן.
בברכה,
מאיר אורליאן
בס"ד שלום וברכה! אישתי בחודש שני להריונה, הריון שלישי כאשר ילד אחד בן שלוש ברוך השם בריא, חכם וצדיק קטן- לפני שנה היא עברה הפלה
שלום הרב הלפריןעמיתה של אשתי לעבודה אחות שהיא קצת מסורתית – יש לה בעיה גנטית בביציות והיא חייבת תרומת ביצית.המלצתי לה כמובן לקחת מיהודיה שאינה
שלום, ברצוני לדעת כמה זמן אני צריכה לשמור נידה לאחר ביצוע גרידה (הפלה יזומה לאחר שהעובר מת) האם זה כמו מחזור רגיל, או מרגע הפסקת
