נסיעת מתמחה בשבת – המשך ל 2223

לכבוד הרב הלפרין שלום וברכה,

ראשית יישר כוח גדול על התשובה המפורטת.

בדקתי את המקורות שהובאו, ואני מנסה לסדר את הדברים. עולה מהם כדלהלן :

א. לגבי ניסיונות החלפה של תורנות שבת בתורנות רגילה, הדבר אינו ריאלי כיוון שמדובר על פעם-פעמיים בחודש. גם ספ"ש ארוך בן שתי תורנויות אינו רלוונטי. אשתי רופאה במחלקה פנימית, שם תורנות היא בוודאות נוגעת בדיני פקו"נ וחולה שיס"ב.

ב. ישנה עדיפות לתורנות שבת-ראשון על פני ששי-שבת, שכן בראשונה הרופא מגיע לביה"ח ולא חוזר ממנו.

ג. במקרה שלנו, אנו תושבי אחת השכונות בירושלים. אף אחד לא זקוק שאשתי תישאר בשבת בשכונה – גם ככה פונים אלינו רק באופן נדיר, לא כ"ש בשבת. כך שהשיקול שניתן לרופא מנווה צוף המוזכר בתשובה אינו רלוונטי במקרה דנן. דא עקא, שבמקור אחר במקורות שציינתם ראיתי שהגרש"ז אוירבך מתיר גם בלי השיקול הזה.

ד. הגרש"ז משתמש בהיתרו בשיקול של "ההיתר הוא רק במקום בו הנהלת ביה"ח עושה מאמץ כן ואמיתי למניעת ח"ש". אשתי מתמחה ה"הדסה", ונדמה ששם העניין יותר מסובך. אעפ"כ, מה מקור השיקול ההלכתי הנ"ל במערך השיקולים? כאמור, מדובר בוודאות בפקו"נ.

ה. נניח שמדובר בנהג גוי. והבעיה היא כשיש איסור דאורייתא של תחומין י"ב מיל. אני מבין מהדברים שלמעשה השורה התחתונה היא שזו מחלוקת רשז"א ואג"מ אם אדם צריך לפגוע בנוחיותו כדי להימנע מחילול שבת. כך שלמעשה, אם אין לנו סיבה מיוחדת, נראה לנו שעלינו להחמיר ולא להכניס את ראשינו בין שני ההרים הנ"ל.

האם לדעת אג"מ גם במקרה של אירוע יותר משמעותי, כמו ליל סדר משפחתי הנערך במקום אחר, נצטרך להישאר בבית כדי שאשתי לא תצטרך ליסוע בשבת?

אציין כי לפני ששלחתי את שאלתי הראשונה, פגשתי את הרב נבנצל שליט"א בעיר העתיקה, ושאלתי אותו בפשטות : אשתי רופאה בבי"ח בעיר, יש לה אפשרות ללכת ברגל, ומצד שני יותר נוח יהיה לעתים ליסוע מחוץ לעיר למשפחה וכד', במחיר של נסיעה ע"י עכו"ם. הרב נבנצל אמר שהדבר אסור.

מקריאת המאמר הנ"ל ב"אסיא" נמצאתי נבוך, משום שדווקא הרב נבנצל התיר בפשטות. ייתכן כי לא הסברתי את עצמי כיאות, אף כי חושב אני שהשאלה הייתה פשוטה ולא מפורטת. האם ידוע לכם אם הוא שינה את דעתו? (לא הבאתי לו את הפקטורים של ליל סדר או של שגרה שוחקת של שבתות. כך שיכול להיות שהוא הבין שזו סתם שאלה של נוחות בעלמא).

בברכת התורה וברגשי תודה