לא מן הכל אדם זוכה להתרפאות ופסיקת הרב פינשטיין
בס"דלרב הלפריןשלוםברצוני לשאול אודות הכלל "לא מן הכל אדם זוכה להתרפאות".ראיתי בתשובת הרב אלישיב (קובץ תשובות ח"א סי' קכד) על חובת רופא לטפל בשעת מנוחתו,[ובאג"מ
התשובה לשתי השאלות ששאלת היא שכבודו חייב לאכול כזית מצה ותו לא. את הכזית מצה תפורר ותשתה מים אחריו. תברך גם המוציא וגם על אכילת מצה. אך כיון שכבודו יאכל רק כזית אחת תאכל אותו רק אחרי הסעודה כאפיקומן, דהיינו, אחרי הסעודה תיטול ידיך בלי ברכת על נטילת ידים (כיון שכבודו יאכל רק כזית), אחרי כן המוציא ועל אכילת מצה ותוכל את המצה המפורר בהסיבה עם כוס מים, ואחרי כן ברכת המזון. לא שמעתי שיש איזשהו סיבה לחשוש מחסימת הסוטמא באכילת מצה. בברכת רפואה שלמה וחג כשר ושמח
לכבוד הרב שליט"א
התעורר אצלי כמה שאלות הלכתיות בענין הסטומה היינו שמניחים על המעיים שיצא דרכו הצואה אחרי ניתוחי של סתימת המעיים (ileostomy).
א.
אתחיל בדין מצה אחר שהרופאים חוששים שהמצה יכול לגרום לסתימת פתח הסתומה, וא"כ האם מחוייב אני לאכול כזית ראשון בליל פסח אחר שהוא דאורייתא, או האם ידוע בבירור שכזית אחד יכול לגרום לסתימת פתח היציאה. או אפשר שיש עצה של שתיית מים הרבה ולא כל הטבעים שוים בזה.
ב.
בס"דלרב הלפריןשלוםברצוני לשאול אודות הכלל "לא מן הכל אדם זוכה להתרפאות".ראיתי בתשובת הרב אלישיב (קובץ תשובות ח"א סי' קכד) על חובת רופא לטפל בשעת מנוחתו,[ובאג"מ
שלום רב, אני בהריון בשבוע 10 כתוצאה מהפריה חוץ גופית, ואני עדיין נוטלת תמיכה הורמונלית (אסטרוגן ופרוגסטרון) עד שבוע 12. אשמח לדעת מה הדין במצבי
בבדיקה גניקולוגית שערכתי טען הרופא שנראה כי אני בהריון אולם השלב עדיים מוקדם מדי בכדי לקבוע בוודאות. עלי לחזור אליו בעוד כשלושה שבועות. יתר הסימנים