אנו עושות עבודה בתושב"ע על הנושא המתת חסד. ושאלתנו היא: האם אדם המוגדר כחולה סופני המחובר כעת למכשירי החייאה וסובל ייסורים מאחר ואינו יכול לנשום בכוחות עצמו וכן כל גופו משותק. המצב בלתי נסבל, ולכן הוא ומשפחתו מסכימים שיש לנתקו ממכשירים המאריכים חיים. מצד שני, ידוע שאסור לקצר חיים או לקרב מיתה של אדם. כיצד עליהם לפעול?
מומלץ שתעיינו:
1. ברקע לועדת שטינברג מאתר משרד הבריאות. מופיע בקישור הבא:
https://www.health.gov.il/download/docs/units/steinberg/reka.doc
2.דו"ח ועדת שטינברג על נספחיו בחוברת אסיא סט-ע.
עמ' 5-23 נמצא באתר מכון שלזינגר בקישור הבא:
https://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA69-70/Assia69-70.01.asp
ובעמ' 24-58, קישור דרך אתר המכון:
https://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA69-70/Assia69-70.02.asp
3. ובמיוחד במאמרו של פרופ' שטינברג "הבסיס ההלכתי להצעת חוק החולה הנוטה למות", שהתפרסם באסיא חוברת עא-עב עמ' 25-39. ניתן לראותו בקישור הבא דרך אתר מכון שלזינגר:
https://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA71-72/Assia71-72.02.asp
To The Shlesinger Center, I would appreciate your input as regards this difficult situation. It has come to my attention that an "orthodox" physician in
שלום רב אני בחורה בת 30 סובלת כבר 6 שנים מפיסורה כרונית בעקבות כך מטופלת באבקת הפגלקס פעמיים ביום ןחייבת בשתייה מרובה. בצום כיפור שעבר
אני ואשתי נשמח לשוחח עם ילידנו המתקרבים לגיל בגרות, על עניינם שבצניעות. באיזה גיל כדאי לעשות זאת – לבן ולבת?
