הת"ר הגורם לדימום
האם התקן מסוג מירנה (שניתן לאחר קבלת היתר מרב) מומלץ לאישה שומרת תו"מצ מאחר ויש טוענים שהיא גורמת לדימום לתקופה ארוכה. אם התקן זה לא
שלום וברכה,
אשתי מסיימת לימודי סיעוד בתל השומר ומתכוונת בעז"ה להתחיל לעבוד שם.
במסגרת עבודתה, תאלץ אשתי לעבוד בשבת.
עם מי אני יכול להתיעץ בעניין?
תודה
שלום רב.
מומלץ לרכוש את חוברת הכיס "הרופא בשבת וביום טוב" מאת פרופסור אברהם[1] (הנחיות כלליות ופרטיות בעבודה הרפואה בשבת). במידה וישנו רצון להרחיב את הידע בתחום ולקבל מענה לשאלות ספציפיות – מומלץ לרכוש את סידרת הספרים 'נשמת אברהם' (הלכות רפואה) מאת פרופסור אברהם[2].
במידה ובמשך הזמן מתעוררות שאלות נקודתיות תוך כדי עבודתה – אפשר להפנות שאלה לפרויקט השו"ת של מכון שלזינגר, בדוא"ל [email protected] .
כלל עקרוני בכל עבודת אחות בשבת:
א. במידה ומדובר בחולה הנתון בסכנת חיים ('חולה שיש בו סכנה')[3], והפעולה נדרשת במישרין כחלק מהטיפול הרפואי לו נזקק החולה, יש להתיר את עשיית הפעולה אף אם כרוכה באיסור תורה. אומנם יש לצמצם ולעשות רק מה שהכרחי ביותר אשר בלעדיו לא ניתן לעשות את הדרוש להצלת החולה, וכן יש להשתדל לעשות את הפעולה 'בשינוי' מהדרך הרגילה (אם לא שהזמן בהול ואם תעשה 'בשינוי' עלול לחול עיכוב, או שקיים עומס במחלקה וכל עיכוב יגרום עיכובים נוספים בעבודת המחלקה).
ב. במידה ומדובר בחולה שאין בו סכנת חיים ('חולה שאין בו סכנה'), אין להתיר לעשות לרפואתו פעולה הכרוכה באיסור תורה[4]. אומנם יש להתיר 'אמירה לגוי' שיעשה הוא לצורך רפואתו של החולה את הכרוך באיסור תורה[5], ובמידה ואין גוי יש להתיר בשעת הצורך אף ע"י יהודי – בתנאי שעושה את הפעולה 'בשינוי' מהדרך הרגילה[6].
פעולה הכרוכה באיסור דרבנן, יש להתיר עשייתה 'בשינוי' מהדרך הרגילה[7], ואם אי אפשר לשנות יעשנו ע"י גוי, ואם אין גוי יש להתיר ליהודי לעשותה כדרכה[8].
ממילא ככלל – יש לדון כל מקרה ע"פ הגדרות אלו, בהתאם לרמת האיסור (איסור תורה או איסור דרבנן) ובהתאם לרמת החולי ('חולה שיש בו סכנה' או 'חולה שאין בו סכנה').
בברכה,
הרב יהודה גולדפישר.
[1] בהוצאת מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי התורה (אפשר להשיגו במכון שלזינגר, בטלפון: 077-905-5266).
[2] בהוצאת מכון שלזינגר (עיין הערה 1).
[3] ואף אם מדובר בספק סכנת חיים.
[4] שו"ע או"ח סימן שכ"ח סעיף י"ז.
[5] שו"ע שם.
[6] הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בשמירת שבת כהלכתה מהדורה תש"ע פרק ל"ג סעיף ב'(ע"פ דעת שו"ע הרב, אגלי טל, תהלה לדוד ועוד, המתירים אף איסור תורה לחולה שאין בו סכנה, בתנאי שעושה זאת 'בשינוי' מהדרך הרגילה).
[7] שו"ע שם.
[8] שמירת שבת כהלכתה שם (ע"פ משנה ברורה סימן שכ"ח ס"ק ק"ב בשם 'חיי אדם').
האם התקן מסוג מירנה (שניתן לאחר קבלת היתר מרב) מומלץ לאישה שומרת תו"מצ מאחר ויש טוענים שהיא גורמת לדימום לתקופה ארוכה. אם התקן זה לא
הביוץ שלי מתרחש כנראה 3 ימים לפני המקוה. אני מטפלת ברפואה אלטרנטיבית כבר שנה, וזה כידוע עובד לאט… רציתי לברר באופן כללי מה הטיפול הקונבנציונלי
I recently underwent brachytherapy where they implanted radioactive pellets into my prostate. Since there is a possibility of a pellet being emitted during marital relations,
לשם עידוד גדילה לבני שגילו כעת 12.5 (למי שיש לו די בהורמון הגדילה, אך הגוף, כנראה,לא מפרישו במידה ראויה) ישנו טיפול (יקר – אלפי שקלים